כדי לתקן סטיות ועיוותים חברתיים, יש תחילה לזהות את העיוות והסטייה, להכיר בהם, לעקוב אחר מקורותיהם, עוצמתם, השפעתם על מעגלים נוספים ומדידת נזקים במידה שלא יתוקנו. בדרך כלל ממנים ועדה, או צוות בדיקה, או פונים לקבלת עזרה מגופים אקדמיים להערכת ה"מצב". באמצעות "פיילוט" כלשהו מגששים כסומאים באור מלא אחר ניסיונות ראשונים לתיקון העיוות, עוקבים אחר הניסיונות, מקימים צוותי הערכה, תקצוב, הכנת תוכנית כללית, ניהול התוכנית, ניתוח, הגשת מסקנות, הסיבות לכישלון התוכנית, הפרעות תקציביות, הפרעות חברתיות, קשיים תרבותיים, פוליטיים, פערים בין תשריטים ל"פני שטח", לקויות תכנוניות, אי-התאמת כוח-אדם ועוד.
כעיקרון יסודי ניתן לומר שזיהוי של עיוות חברתי מוליד זיהוי של עיוותים חברתיים נוספים, וכך הולכת ומתגברת "הטרוניה החברתית" עד כדי סדקים מסוכנים ליציבותה של המערכת החברתית.
נניח ש"נשירת תלמידים" באזורים מסוימים היא העיוות החברתי. היא קיימת במקומות בהם רמת ההוראה נמוכה, "אשכול ההטענה" של בית הספר משויך לעשירונים נמוכים, צפיפות הכיתות, אי-התאמה של תוכניות לימודים ועוד עיוותים ש"התגלו" תוך כדי בחינת "נשירת תלמידים".
הסדקים ליציבותה של המערכת ניכרים בפרמטרים רבים של "נטישה כללית" ועלייה בשיעורי האלימות של תלמידים והורים כלפי צוותי ההוראה. אי-לכך, יש לחזק את רמת הביטחון של צוותי ההוראה ואם ה"מערכת" נכשלת ב"אחזקת" התלמידים, יש להקים מערכות אלטרנטיביות נפרדות, שמא תתפתח הבעיה לאפידמיה סוציאלית.
בבחינה של מניעי התלמיד האלים/הנוטש/הנושר בוחנים את הרקע המשפחתי, הכלכלי, התרבותי, הסביבתי והנפשי. כלל הוא ש"תמיד תימצא התשובה" לתופעה. המחקר הפוזיטיבי תר אחר תשובה כ"סומא באור מלא", שהרי כל התשובות שיימצאו תהיינה נכונות, קרובות לאמת, תיאור מצב ידוע, נתונים שאינם משתנים, תיאורים מעמדיים, יחסי מיעוט-רוב, פערים עדתיים, שונויות תרבותיות ועוד. מעולם לא נכתב מחקר מדעי הטוען לאי-מציאת "אמת מדעית"! לא נכתב מחקר שהסתיים במילים: "נכשלנו במציאת קשר סיבתי כלשהו". מוזר הוא שעדיין קיימים מחקרים הבוחנים תופעות חברתיות בתחום החינוך בסגנון של "הסומא באור מלא".
לאחרונה החלה בארצות הברית הנטייה להשתחרר מסד המחקר הפוזיטיבי. הבית הלבן עומד מאחורי הרעיון של הקמת CVP (Civic Marshall Plan) לביסוס החינוך היסודי והתיכוני. כאשר המטרה העיקרית של התוכנית היא "לא לחפש סיבות לכישלון, אלא סיבות להצלחה". לטענת ההוגים החברתיים, משנה התוכנית את שאלות המחקר, ההשערות, דרכי האיסוף, העיבוד והמסקנות. בעקבות זאת מונה קולין פאוול לעמוד בראש הארגון America's Promise) Alliance), אשר שם לעצמו מטרה להשביח את מערכות החינוך (לא לתקן עיוותים). הארגון חרת על דגלו את ה"יעד": Building a Grad Nation.
מהו הרעיון החדשני בארגון הסוחף את כל מערכות החינוך באמריקה? תחילה חיפשו את מקורות הכישלון, מקורות העיוות, מקורות אי-ההצלחה. באריזונה, ביוטה ובנוודה מצאו שהתשובות ה"ישנות" עדיין מככבות במחקרים החברתיים: בתי ספר צפופים, סטטוס כלכלי נמוך, אטרקטיביות של מקצועות שאינם דורשים תעודה או תואר. בטנסי ובמערב וירג'יניה החליטו לחפש את מקורות ההצלחה ומצאו שקיים קשר ישיר בין התניית רישיון נהיגה לבין סיום לימודי בית הספר התיכוניים. בג'ורג'יה מצאו שהצלחה קשורה ב"התארת" מאמני בית הספר. מאמני בית הספר חזרו לספסל הלימודים על-מנת לזכות בתארים מתקדמים. החזרה לספסל הלימודים ורענון גישות חינוכיות הביאו את המאמנים למעורבות ברוכה ולעלייה במספר מסיימי הלימודים התיכוניים.
בלואיזיאנה, בדרום קרוליינה ובאלבמה הצליחו לפתח מערכות אזהרה בהן סומנו תלמידים בעלי קשיי למידה בבתי הספר היסודיים. בנק המידע היה נתון בידיים עירוניות ונעשה בו שימוש לאורך כל שנות הלימוד עד לסיום בית הספר התיכון. בניו-יורק פירקו את בתי הספר התיכוניים שהפכו למגה-בתי ספר. במקום מוסדות של אלפי תלמידים הוקמו מוסדות קטנים בהם הושם דגש מיוחד על יחסים אישיים בין אנשי החינוך לתלמידים.
בריצ'מונד הייתה שערוריה כאשר נודע כי באחד מבתי הספר התיכוניים עלו שיעורי הנשירה לרמה מדאיגה. קברניטי העיר מצאו פתרונות כמו שינוי מערכת השעות, שינוי גיל המעבר מיסודי לחטיבת הביניים, קשר עם קולג' מקומי, מתן אפשרות לסטודנטים לקבל נקודות על עבודה בקהילה. שיעור הבוגרים בבתי הספר התיכוניים עלה מ-53% בשנת 2006 ל-80% כיום. 75% מכלל בני הנוער בגילאים המתאימים לומדים בקולג'ים.
ההצלחה לא איחרה להגיע. שאלת המחקר החדשה הייתה: "מה מקורות ההצלחה?". בגישושים מחקריים ראשונים בקרב מורי בתי הספר, נשאלו המורים על אודות מקורות ההצלחה שלהם. התשובות שהתקבלו היו ססגוניות ומרתקות. באמצעות התשובות ניתן לכתוב "מתכוני הוראה וחינוך" העשויים להעשיר ולהשביח את החברה כולה. יותר מכך, שאלת המחקר החדשה עשויה לשנות גם את "שיחות הסלון" ואווירת הנכאים והתבוסתנות הפורמת את התפרים החברתיים.