תיאטרון חיפה בשיתוף תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער מעלה הפקה חדשה של סיפור הילדים המרתק, מלא הדימיון, שממשיך להלהיב כל ילד, גם אם ראה אותו בטלוויזיה, או קרא את הסיפור בספר. כל הפקה של המחזה שונה מרעותה, ומקסימה מחדש. כמו זו, בה הבימאית צביה הוברמן יצרה מהשחקנים-הזמרים-הרקדנים הצגה שהיא גם מופע מלהיב (הילדים נסחפו) וגם עם מסר - שאין כמו הבית, ואין כמו אמא.
להקת הצעירים של תיאטרון חיפה, רובם בוגרי בתי הספר הטובים ביותר למשחק, מלבד שניים שעדיין לומדים, משחקים אותה בכזו אותנטיות ושארם, שהם כובשים את הקהל עד תום. ביניהם בולטים במשחקם יואב בר לב הוותיק יותר בתפקיד הכפול של אביה של ונדי, ובתפקיד קפטן הוק האכזר. וונדי הילדה בעלת כשרון המצאת הסיפורים, היא תמר שם אור, שעדיין לומדת משחק, אך קולה המופלא, יופייה, משחקה הנהדר וכשרון הריקוד שלה גרמו לשיבוצה בתפקיד.
פיטר פן, יציר דימיונה של ונדי, המופיע בלילה ולוקח אותה במעוף לארץ "לעולם לא" של הילדים האבודים - הוא דורון עמית, מלא הקסם, הכישרון והעיניים השובבות. הוא כבר רכש לו ילדות מעריצות מתפקידיו בתחומים השונים. כך גם מקסימים דני לשמן (בתפקיד ג'ון, אחיה של ונדי ובתפקיד ילד אבוד), שהפליא במשחקו עוד כשהיה בסטודיו יורם לוינשטיין כ"בילי עקום רגל", והוכיח רבגוניות ורגישות מופלאים במשחקו. וכן, אלון לוי כסמי, עוזרו של קפטן הוק, גיא עקיבא החמוד כילד אבוד וכחץ, איתן צלניק כילד אבוד, והפליאו בריקודם בתוך כל הלהקה הרקדנים קובי משה ומתן רכס. אותם רואים בצילום עם טייגר לילי, האינדיאנית (מירב שירום).
את התפאורה העשירה רבת הדימיון והמסתורין עיצב גדול מעצבי התיאטרון הישראלי - סשה לישיאנסקי (שעיצב את "עיר" ו"כפר" בת' גשר). הכוריאוגרפיה המקצועית והיפה נוצרה בידי אלדד גרויסמן, שעיצב מחזמרים רבים בתיאטרון רמת גן ואחרים.המוזיקה של טל בלכרוביץ', התאורה של זיו וולושיין והתלבושות המקסימות ורבות הדמיון של קרן מנוסי.
לסיכום, הילדים כ"כ ציפו לראות את פיטר פן, שבכל פעם שהודעתי להם: "מחר אנו הולכים להצגה" - הם שאלו: "לפיטר פן?" - כ"כ חיכו לה. וכגודל הציפיה כן עומק החוויה. אותה לא ישכחו לעולם. הצגה איכותית מושקעת, שראוי שכל הילדים יראו. כך יגדלו לצרכני תיאטרון משובח.