חפותו או אי-חפותו של
משה קצב אינה הסוגייה המטרידה באמת. השאלה היותר חשובה היא האם ניתן לייצר משפט צדק באווירה ובתרבות הישראלית ומתוך נורמות תקשורתיות מתלהמות. בתלונות על הטרדה מינית ואפילו על אונס, מדובר בדרך כלל על עדות אחת מול עדות שנייה. דיני נפשות נקבעים פה בדרך-כלל ללא ראיות של ממש, אלא בעיקר מתוך התרשמות השופטים. בין היתר מאישיות הצדדים. בית המשפט, מצידו, חייב לקבוע בסוגייה אחת: היה או לא היה. הציבור והתקשורת רשאים לדון גם בשאלות נוספות כמו השפעתן של נורמות שהיו מקובלות עשרות שנים בציבוריות הישראלית ושהנאשם גדל לתוכן, כמו חלקה של האישה באחריות למעשיה ואיך לחנך את בנותינו להעביר מסרים חד-משמעיים. לדון בשאלות אלו ללא חשש מתיוג וללא התלהמות. כי יש משהו מעיק ומטריד בקונצנזוס המיידי המתגבש סביב כל תלונה על הטרדה מינית. סוג של דיקטטורה מחשבתית, שהמעז לאתגרה זוכה באופן מיידי לקיתונות של רותחין. במקרה הטוב, יסתכלו עליו בחמלה. במקרה השכיח, יתייגו אותו כלא אינטליגנטי, לא נאור, וכמובן שונא נשים. במקום בו עורכים משפטי-שדה אין מקום לספקות, להרהורים, לשיקולי-דעת או, חלילה, רחמנא לצלן, למידה של רחמים. במקום בו יוצאות אלפי נשים להפגין בעד מתלוננת דוגמת ד"ר
אורלי אינס, עוד בטרם ברור במה היא בכלל מאשימה, ולמה, יש חשד שמדובר בתופעת עדר מוקצנת ובמשטרת דעות.
במונחים מעולמות תוכן אחרים, ניתן לומר שמדובר כאן בתופעות של "חשיבה קבוצתית". מדוע לא הקשיבו למי שניסה להתריע על פריצת מלחמה קרבה ביום כיפור? מדוע לא הקשיבו למי שהתריע על תקלה אפשרית בצ'לנגר? מקרים דוגמת אלה ואחרים מקבלים הסבר במודל החשיבה הקבוצתית שמקורו בחוקר בשם אירבינג ג'ניס שהוזמן לצפות, בזמן מלחמת קוריאה, בתהליכי קבלת החלטות של קבוצות גנרלים בצבא האמריקני ושם לב לתופעה מרתקת. למרות שהמשתתפים בדיונים היו אנשים אינטליגנטיים, רמת ההחלטות שהתקבלו באותם דיונים העידה על רמת משכל קבוצתית נמוכה הרבה יותר מהרמה של כל משתתף לחוד. לתהליך הלקוי של קבלת ההחלטות הקבוצתית קרא ג'ניס "חשיבה קבוצתית" וכיום המונח מסמן שקיים ליקוי יסודי בקבלת ההחלטות בקבוצה.
אחד ההסברים לחשיבה הקבוצתית הוא, שעל מי שמערער על הקו הקבוצתי, מופעלים תהליכי לחץ קשים והוא הופך להיות מנודה או מוקצה. על-מנת להימנע ממצב זה, אנשים מיישרים קו עם הרוח הנושבת. בתהליכים של חשיבה קבוצתית, הקבוצה, בדרך-כלל, מרגישה עצמה צודקת ומוסרית ונוטה לראות קבוצות אחרות כהרבה פחות מוסריות. ברמה הקוגנטיבית, מידע חדש המתקבל ומוגש לחברי הקבוצה, שאינו נמצא בהלימה עם קו ההחלטה שגובש, לא יקבל את תשומת הלב הראויה. לחברי הקבוצה תהיה נטייה להתעלם ממנו, לנסות לבטלו או להפחית מחשיבותו באופן משמעותי.