בעוד שבישראל יחגגו, כמדי שנה, את "יום המשפחה" בסוף החודש הנוכחי (ל' בשבט) - מקובל בלא מעט מדינות בעולם לפצל את החג הזה לשניים: ל"יום האם" ול"יום האב" - כל חג במועד שונה.
"יום המשפחה" הישראלי איננו אלא וריאציה של מה שכונה בארץ, בעבר, "יום האם", ושנקבע אז על-פי יום פטירתה של מי שכונתה "אם הילדים", הנרייטה סולד. עכשיו ננקטת יוזמה חדשה מצד ארגוני נשים וגברים בארץ לחזור ולפצל את היום הזה למועדים נפרדים, אבל לא רק ל"יום האם", אלא גם ל"יום האב", על-פי מסורת הנהוגה במדינות רבות בעולם הרחב.
ביוזמת האמריקנים
"יום האב" הוא חג שהתפתח בשנים המוקדמות של המאה העשרים ושנועד, בעיקר, כדי ליצור חג משלים ל"יום האם" המסורתי. במדינות השונות הוא נחגג במועדים שונים, אבל התאריך המקובל ביותר, ברובן, הוא ה-3 ביוני, על-פי המסורת שהנהיגה, לראשונה, ארצות-הברית של אמריקה עוד בשלהי שנת 1930 - שנת המיתון הכלכלי הנורא בה. וכך, מזה 80 שנה, הוא נחגג במדינותיה ברוב הדר ופאר.
אבל יש גם מדינות יוצאות-דופן במועדים שקבעו לחגיגת היום הזה. רומניה, למשל, חוגגת את "יום האב" ב-19 במרס; גרמניה - ב-21 במאי; דנמרק - ב-5 ביוני; אוסטריה - ב-14 ביוני; ארגנטינה - ב-20 ביוני; סין - ב-8 באוגוסט; תאילנד - ב-5 בדצמבר; והרשימה עדיין אינה מלאה.
ביוזמת ב"ש
במחצית המאה החולפת נהגו לחגוג גם בארץ את "יום האב", אולם בבאר-שבע בלבד. היה זה ביוזמתה הברוכה של משפחת ריימונד טלקר, שעלתה מהודו ושהתיישבה בעיר הנגב. מאז עלותה ארצה היא דאגה להנהיג אותו מדי שנה בשנה כיום של הכנסת אורחים בביתה וכמועד של הענקת מתנות איש לרעהו. במרוצת הזמן התפשט האירוע הפרטי של משפחת טלקר גם לבתים רבים אחרים בבאר-שבע ו"יום האב" הפך בה לחג כללי מקובל, אפילו בחסותה, אך לא לאורך ימים. הוא פשוט הלך ופחת, עד שנזנח לגמרי. עכשיו, כאמור, מנסים להחיותו מחדש, אבל לא רק בהורתו, באר-שבע, אלא ברחבי הארץ כולה.