הם מתיזים אקונומיקה על נשים לא-צנועות, מנפצים חלונות-ראווה שבהם נמכרות נעלי-עקב, ואינם בוחלים, אפילו, להשחית קופות-צדקה שעליהן מתנוססות תמונותיהם של רבנים החשודים, רחמנא לצלן, בציונות.
אלה הן רק מקצת מעוללותיהם של הסיקריקים - קבוצה קיצונית של נטורי קרתא, החוזרים בימים האחרונים להרים ראש ולהתנכל לכל אלה שאינם קיצונים כמותם. הם נושאים את שמם של אותם קנאים שהתבלטו בתקופת המרד הגדול של יהודה נגד הכובשים הרומאים. שמם נגזר מ"סיקה" - בלטינית "פגיון קטן", שאותו נהגו לשאת מתחת לגלימותיהם, וממילה זו גם נגזר בלטינית הביטוי "רוצח".
כקבוצה אלימה לא בחלו הסיקריקים מן ההיסטוריה בשום אמצעי, כולל רצח פוליטי, ובלבד שיוכלו להשיג את יעדם הנכסף - שמירה על עצמאות יהודית אל מול הרומאים. לצורך העניין הם אימצו לעצמם את הטקטיקה של רובין הוד, על-ידי החרמת נכסיהם של עשירים וחלוקתם לעניי ירושלים. בכך ביקשו לא רק להיפטר מיריביהם, אלא גם לזכות בתמיכת הציבור.
היסטוריה והיסטריה
הדיווח הראשוני על פעולתה של קבוצה זו הוא מימי המצור על ירושלים. שמה יצא אז לפניה כמובילת ההתנגדות לרומאים, כשאנשיה זורעים טרור והרס בקרב כל מי שרק העז להתנגד להם. כדי לקדש את השם הם לא בחלו, אפילו, בהתאבדות.
כמה מהסיקריקים של היום, שהם הפלג הקיצוני של נטורי קרתא, מתרכזים בבית המדרש "אוהל שרה" שבשכונת
מאה שערים בירושלים, ואחרים פועלים בסתר ברחבי העיר. לא אחת נעצרו אנשיהם על-ידי המשטרה, לאחר שהטילו את חיתתם על תושבים שההינו להתנגד להם. מעת לעת נערך מצוד אחריהם.
ברית הבריונים
כך או אחרת, מרבית הציבור החרדי מתנגד נמרצות למעשיהם, המתבצעים בשיטות של העולם התחתון, ומתייחס לפעולותיהם האלימות כנוגדות, במפורש, את רוח התורה.
בעת החדשה כונו בשם "סיקריקים" אף חברי "ברית הבריונים", בהנהגת סטבסקי ואחימאיר, שנחשדו בזמנם ברצח ארלוזורוב. גם חברי המחתרת היהודית של שנות ה-70, שתכננו לפוצץ את מסגד אל-אקצה, כינו עצמם בשם הזה, ועכשיו מסתבר שההיסטוריה וההיסטריה, בסך-הכל, רק חוזרות על עצמן.