במוצאי שבת האחרונה (15.1.11) נערכה בתל אביב הפגנה למען הדמוקרטיה בישראל. אלמלא סיבה טכנית, הייתי משתתף בהפגנה זו, שהרקע שלה היה קידומה של הצעת חוק לחקירת מקורות המימון של ארגוני השמאל. כרב חרדי, הייתי מגיע להפגנה זו למרות שרוב המשתתפים (היהודים) היו ציונים, ובין רובם לבין דת ישראל שורה רק תהום הנשייה. למרות הכל, הייתי סותם את האף, האוזניים והעיניים, וצועד עימם. וכל זאת מדוע? עבורי, הפגנה זו איננה "דמוקרטית" במובן החילוני והנוכרי, אלא הפגנה להגנת קבוצות המיעוט מפני הדיקטטורה של "דמוקרטיית" הרוב, מה שנקרא "עריצות הרוב". ה"בטן הרכה" של התעמרות הרוב במיעוט (עד כדי העלמתו האלקטוראלית) היא במניעת תקציבים ממלכתיים ופרטיים. מניעה זו באה על-ידי חקיקת חוקים "דמוקרטיים" ל"חקירת" התקצוב של המיעוט, ומה נעשה בכספים הללו. דרך אחרת להתעמרות כזו היא בהתניית כספים ממלכתיים למיעוט זה או אחר בתנאים "ממלכתיים" לקבלתו של התקציב. בדרכים אלו מצליח לבסוף "הרוב הדמוקרטי" להחליש עד שיתוק את קבוצות המיעוט (פוליטיות, לאומיות או דמוגרפיות), עד שהן כמעט גוועות. אז - "הרוב הדמוקרטי" הופך לפשיזם טוטליטרי. במוצאי שבת הפגינו אלה שהיום הם מיעוטים פוליטיים או לאומיים, ואשר הצעתה של ח"כ פאינה קירשנבאום (וחבריה) מאיימת לשתקם. אפילו השר לשעבר מאיר שטרית מ"קדימה", איש ליכוד ותיק לשעבר, היה שם, ונאם ברהיטות. אך בכל-זאת, מי חסר שם, מקבוצות המיעוט? החרדים, כמובן! העסקנים החרדים של שס ושל "יהדות התורה" הם אנשים קטנים עם ראשים של רוכלים ותגרני שוק, ולאו דווקא בעלי מעוף גדולים. בגרמניה של ראשית שנות ה-30 היו הקומוניסטים הקרבן הראשון של הנאציזם, והם נרצחו בבתי הכלא, כשסטלין ובריה"מ מפקירים אותם (הן משום יריבות הקומוניזם הגרמני לסטאליניזם, והן מהיות רוב מנהיגי הקומוניזם הגרמני - יהודים). אחר-כך המשיכו הנאצים לכיוון היהודים, ואחר-כך לכיוון שאר האופוזיציונרים לנאציזם. כך זה אירע גם בארצות ובמשטרים אחרים ודיקטטוריים. אם מישהו בקרב עסקני החרדים משלה את עצמו שהרדיפה הפוליטית של הימין (החילוני והדתי-לאומי) תפסח על החרדים - הרי שהוא כסיל גמור. מעללי ליברמן בעניין "הגיור הצבאי" ו"חסרי הדת", או "פרשת עמנואל", "לימודי הליבה" וכולי - הם רק דוגמאות לכך שהציבור החרדי "לא יקופח" על-ידי הימין ברדיפה ובחקירה, כפי שהללו עושים זאת לשמאל. רק להזכירכם שלפני פחות משנה וחצי התנהלה חקירה בארה"ב נגד רבנים ואישים חרדים, בדבר העברת כספי תרומות לחרדי ארץ ישראל (מוסדות וגורמים פרטיים כאחד) - אין לי ספק שמישהו בממסד הימני בארץ יזם זאת, כדי להפוך את החרדים לתלויים במימון ממלכתי-ציוני בלבד ולמנוע את עצמאותם. בעקבות אותה פרשה הודחו בארה"ב רבנים חרדים יוצאי סוריה בידי קהילותיהם, ובמקומם הושמו רבנים פרו-ציונים... היה טוב יותר אילו העסקנים החרדים ההזויים היו מתעוררים מקיפאונם, ומשתתפים אף הם בהפגנות למען זכויות של קבוצות המיעוט, שהרי החרדים הם מיעוט וכך יישארו. אילו היום היו הנרדפים רוויזיוניסטים (כפי שאירע לפני כיובל), הייתי כותב ברוח אותם הדברים. גם אז הייתי קורא לעסקנים החרדים לחבור להגנת המיעוט, מול "דמוקרטיית" הרוב.