הלילה הזה ליל ט"ו בשבט
הלילה הזה אילנות ופֵרות שרים הַלל
וכל עשׂב ועשׂב יש לו ניגון מיוחד משֶלו, נרגיש בלב את הניגון האישי –
ויחד נשיר בצוותא את הניגון שלנו.
לפנים בישראל כינוהו: ראש השנה לאילנות
ולמה זכו אילנות לראש השנה מיוחד להם?
ראו האילנות שניתן ראש השנה לבני אדם, ואמרו:
כתוב בתורה: "כי האדם עץ השדה". נמשל אדם
לעץ ועץ לאדם, ואם כך מה אדם יש לו ראש
השנה, אף עץ בדין הוא שיהיה לו ראש שנה.
[הימן הירושלמי]
ר' חִיָּה הַגָּדוֹל ור' שִׁמְעוֹן בֵּן חֲלַפְתָא
הָיוּ מְהַלְּכִים בְּבִקְעַת אַרְבֵּל
וְרָאוּ אַיֶּלֶת-הַשַּׁחַר שֶׁבָּקְעָה [נִגְלָה] אוֹרָהּ.
אָמַר ר' חִיָּה לר' שִׁמְעוֹן:
בְּרַבִּי, כָּךְ הִיא גְּאֻלָּתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל -
בִּתְחִלָּה קִמְעָה-קִמְעָה,
וְכָל כַּמָּה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רַבָּה וְהוֹלֶכֶת.
[ירושלמי, ברכות פ"א ה"א]
אָמַר ר' אַבָּא:
אֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה מִזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל לו):
"וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְכֶם תִּתְּנוּ וּפִרְיְכֶם תִּשְּׂאוּ
לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קָרְבוּ לָבוֹא".
כְּשֶׁתִּתֵּן אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל פִּרְיָהּ בְּעַיִן יָפָה אָז יִקְרַב הַקֵּץ,
וְאֵין לְךָ קֵץ מְגֻלֶּה יוֹתֵר מִזֶּה.
[סנהדרין צח, א: רש"י שם]
אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אַף עַל פִּי שֶׁתִּמְצְאוּ אוֹתָהּ מְלֵאָה כָּל טוּב, לֹא תֹּאמְרוּ נֵשֵׁב וְלֹא נִטַּע, אֶלָּא הֱווּ זְהִירִין בַּנְּטִיעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל". כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַסְתֶּם וּמְצָאתֶם נְטִיעוֹת שֶׁנָּטְעוּ אֲחֵרִים, אַף אַתֶּם הֱיוּ נוֹטְעִים לִבְנֵיכֶם.
[מדרש תנחומא]
ארבעה ראשי שנים הם:
באחד בניסן - ראש השנה לִמלכים ולִרגלים.
באחד באלול - ראש השנה למעשׂר בהמה.
באחד בתשרי - ראש השנה לשנִים ולשמִיטִין וליוֹבלות ולִנטיעות ולִירקות.
באחד בשבט - ראש השנה לאילנות כדברי בית שמאי,
ובית הלל אומרים: בחמישה עשר בו.
[מסכת ראש השנה]
מהו תיקון ט"ו בשבט ?
המקובלים בצפת במאה ה- 16 ובראשם רבנו האר"י הקדוש
(רבי יצחק לוריא) תיקנו את ט"ו בשבט כיום אכילת פֵרות,
כאות לתיקון אילן הספירות באלוהות. המקובלים אף תיקנו
לליל ט"ו בשבט "סדר ליל שמחת האילנות". ואנו כאן
היום בארצנו שבים ומחדשים מנהג זה.
מה נשתנה סדר ליל ט"ו בשבט מסדר ליל פסח ?
שבסדר ליל פסח אנו אוכלים מצות - הלילה הזה כולו פֵּרות. שבסדר ליל פסח אנו שותים יין בכל צבע - הלילה הזה יין לבן ויין אדום. שבליל סדר פסח אנו מספרים ביציאת מצרים - הלילה הזה אנו מספרים בשבחם של פֵּרות ארצנו [בעקבות נאות קדומים].
שְׁנֵים-עָשָׂר יְרָחִים
מילים לחן: נעמי שמר
בְּתִשְׁרֵי נָתַן הַדֶּקֶל
פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד
בְּחֶשְׁוָן יָרַד יוֹרֶה
וְעַל גַּגִּי רָקַד
בְּכִסְלֵו נַרְקִיס הוֹפִיעַ
בְּטֵבֵת בָּרָד
וּבִשְׁבָט חַמָּה הִפְצִיעָה
לְיוֹם אֶחָד
בַּאֲדָר עָלָה נִיחוֹחַ
מִן הַפַּרְדֵּסִים
בְּנִיסָן הוּנְפוּ בְּכֹחַ
כָּל הַחֶרְמֵשִׁים
בְּאִיָּר הַכֹּל צָמַח
בְּסִיוָן הִבְכִּיר
בְּתַמּוּז וְאָב שָׂמַחְנוּ
אַחַר קָצִיר
תִּשְׁרֵי חֶשְׁוָן כִּסְלֵו טֵבֵת
חָלְפוּ חָלְפוּ בִּיעָף
גַּם שְׁבָט אֲדָר נִיסָן אִיָּר
סִיוָן תַּמּוּז וְאָב
וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ
רֵיחַ סְתָו עָלָה
וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ
מֵהַתְחָלָה:
ארבע כוסות יין אנו שותים בט"ו בשבט, כנגד ארבע העונות שבטבע. כוס ראשונה נשתה יין לבן, היין הלבן מסמל את עונת החורף, ואת צֶבע הכְּפוֹר.
"ויין ישמח לב אנוש" [תהלים].
מַנְחֶה הַסֵּדֶר מְבָרֵךְ: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן.
(מוזגים יין לבן לכולם)
למה נמשלו דברי תורה ליין? לומר לך: מה יין אין מתקיים אלא בפחוּת שבּכֵּלים, כך דברי תורה אין מתקיימים אלא במי שדעתו שפלה [מסכת תענית].
ועכשיו נֹאכל מפֵּרות שבעת המינים. שנאמר: "ארץ חיטה ושעורה, גפן תאנה ורימון, ארץ זֵית שמן ודבש", ודבש משמעו דבש תמרים.
מַנְחֶה הַסֵּדֶר מְבָרֵךְ:
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁבְּכֹחַ סְגֻלַּת אֲכִילַת הַפֵּרוֹת שֶׁנֹּאכֵל וּנְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן עַתָּה, וַאֲשֶׁר נֶהֱגָה בְּסוֹד שָׁרְשֵׁיהֶן הָעֶלְיוֹנִים אֲשֶׁר הֵמָּה תְּלוּיִים בָּם, לְהַשְׁפִּיעַ עֲלֵיהֶן שֶׁפַע רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה, גַּם הַמְּמֻנִּים וְהַמִּשְׁטָרִים עֲלֵיהֶם יִתְמַלְּאוּ מֵעֹז שֶׁפַע הוֹדָךְ לָשׁוּב שֵׁנִית לְהַגְדִּילָם וּלְהַצְמִיחָם, מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית הַשָּׁנָה, לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, לְחָייִם טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וְקַיֵּם לָנוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָנוּ עַל יְדֵי מַלְאֲכִי חוֹזָךְ, וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאוֹכֵל וְלֹא יַשְׁחִית לָכֶם אֶת פְּרִי הָאֲדָמָה, וְלֹא תְּשַכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה אָמַר יְיָ צְבָאוֹת: הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ עָלֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, תְּשִׁיתֵהוּ בְּרָכוֹת לָעַד, תְּחַדֶּהוּ בְּשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ, וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִּרְכַּת טוּב, לְהִתְבָּרֵךְ פֵּרוֹתֶיהָ בְּמֵעֵינוּ, אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט.
וְכָל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ עַל יָדֵינוּ אוֹ עַל יְדֵי אֲבוֹתֵינוּ, וּבֶעָווֹן אָדָם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר חָטָא בְּפֵרוֹת הָאִילָן, עַתָּה יָשׁוּבוּ לְהִתְכָּלֵל בְּעֹז הָדָר עֵץ הַחַיִּים, וְיוּסַר מֵהֶם כָּל רַע, בְּכֹחַ שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק חַיִל בָּלַע וְיַקִיאֵנוּ וְיָשׁוּב הַכֹּל לְאֵיתָנוֹ הָרִאשׁוֹן, וְלֹא יֻדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, כִּי אַתָּה יְיָ לְבַדְּךָ מְקַבֵּץ נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל: וּבְכֵן אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדֵּךְ מְהֵרָה תַּצְמִיחַ וְקַרְנוֹ תָּרֹם בִּישׁוּעָתְךָ, וְיַד יְיָ עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְתַחַת הַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְּרוֹשׁ, וְתַחַת הַסִּרְפָּד יַעֲלֶה הֲדַס, וְהָיָה לַיְּיָ לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם לֹא יִכָּרֵת.
[פרי עץ הדר] הערה: "פרי העץ הדר" מכיל את נוסח הסדר של המקובלים במאה השבע עשרה.