בנובמבר 2010, בשעות הלילה, הותקפו יותר מעשרים מתקני גרעין של אירן במטח רקטות מונחות עם ראשים חודרי שכבות מיגון, וגרמו לנזק קשה לתוכנית הגרעין האירנית. הרקטות היו כולן ללא סימני זיהוי והיכר, ואף מדינה לא נטלה אחריות לפעולה. הנשיא אובמה דיווח לאומה האמריקנית כי להערכת מומחי הביון של ארה"ב גרמה תקיפה זו לשיבוש לוח הזמנים של תוכנית הגרעין האירנית. אם לא תהיינה דחיות והשהיות נוספות, לא צפוי נשק גרעיני באירן לפני שנת 2015. יחד עם זאת, הודיע הנשיא, הסנקציות על אירן תימשכנה, והוא קורא לשליטים בטהרן להיכנס למשא-ומתן אמיתי על פיתוח הגרעין האירני למטרות שלום.
למותר לומר כי סיפור בדיוני זה איננו לגמרי בדיוני. תקיפת מתקני הגרעין של אירן אכן בוצעה, ועלתה יפה. במקום רקטות הופעלה "תולעת" מחשבים, אשר חדרה ללא קושי את כל שכבות המגן של מתקני הגרעין האירניים, ודחיית לוח הזמנים אכן הושגה. מזה שנים מדובר על תקיפה כזו - בין אם זו תבוצע בידי כוחות אמריקניים ובין אם יהיו אלה כוחות צה"ל. דובר על תקיפת מתקני הגרעין, אולם איש לא דיבר על מהלך צבאי של כיבוש אירן ושל החלפת השלטון בה. הדיבורים התייחסו לתקיפה פיסית של מתקני הפיתוח והייצור. זאת ועוד - היה ברור כי תקיפה כזו לא תחסל את השאיפה האירנית להגיע אל הנשק הגרעיני. במקרה הטוב תשיג התקיפה דחייה ועיכוב של התוכניות הקיימות, עיכוב של שנתיים, שלוש ואולי אף יותר.
והנה התולעת הקטנה והממזרית עשתה זאת, ולהערכת
מאיר דגן ראש המוסד היוצא, הושגה דחייה של ארבע שנים לפחות. אין זה משנה מי עמד מאחורי ה"תולעת" - אם הייתה זו ארה"ב, ישראל, או גורם אחר שמצטיין בלוחמת הסייבר. התוצאה ללא ספק מרשימה -
- היה כאן ביצוע ללא השארת כרטיס-ביקור;
- היה כאן ביצוע שלא חייב תגובה צבאית אירנית והתלקחות כלל-אזורית;
- והיו גם אזהרה ואיום פוטנציאלי - יש ללא ספק עוד "תולעים" באמתחת.
אפשר להבין את התסכול של אלפי טייסים ומפעילי טילים ורקטות, אשר התכוננו לבצע את התקיפה הפיסית של מתקני הגרעין. אפשר להבין את התסכול של אלפי מפעילי רקטות חיזבאללה בלבנון וחמאס ברצועת עזה, שהתכוננו לכסות את העורף הישראלי בטילים עם התקבל הפקודה מטהרן. ואפשר גם לשמוע את אנחת הרווחה של אנשי פיקוד העורף שלנו, של אנשי רח"ל (רשות החירום הלאומית) ושל השר וילנאי המופקד על מערכות אלה - העימות נדחה בשלב זה.
גם המערכת הבינלאומית קיבלה ארכה חדשה. יש לפחות ארבע שנים למיצוי לחץ הסנקציות, יש להמתין בסבלנות להתפתחויות בתוך החברה האירנית, ואם לא תושג התקדמות בשיחות הגרעין, עומדות לרשות הכל מספר שנים לתכנון הפעולה הצבאית וחיפוש "תולעים" חדשות.
נותרה רק שאלה אחת - האם קברניטי ישראל מבינים את משמעות הדבר?