באותו רובע ממוקם גם הוטל נאסיונל - בית-מלון ניאו-קלאסי מהודר, שנבנה ב-1930 ושנחשב בזמנו למפואר שבמלונות הוואנה. לאחר המהפכה הוא ירד מגדולתו ושימש, בעיקר, דיפלומטים זרים. במרוצת השנים הוא שופץ, אבל אינו מצליח להתעלות לרמת הפאר של ימי הזוהר שלו.
ברובע המרכזי הזה, שבו מצוי כמעט הכל, ממוקם מלון הוואנה-ליברה, שהיה בזמנו הגדול שבמלונות אמריקה הלטינית, אבל במשך הזמן הולאם ונמכר בחלקו לרשת מלונות ספרדית.
ולא שכחנו, כמובן, את המפעל המלכותי פטרגאס, לטבק, שבו מייצרים את הסיגרים המפורסמים והיקרים להחריד של הוואנה. 400 פועלים עושים את העבודה לעיניהם של המבקרים המסוקרנים, עם מותגי-סיגרים ידועים כלוסטיניה וצ'רצ'יל.
פלאסה דה ארמאס, הכיכר הצבאית והמרכזית של הוואנה, היא אחת מנקודות המשיכה העיקריות של העיר תודות למבנים החשובים הסובבים אותה. צורתה מלבנית ומוצב בה פסל בדמותו של קרלוס מנואל דה סספדס, ממנהיגי המאבק לעצמאות קובה.
פלאסה דה לה רבולוסיון, היא כיכר המהפכה, ממוקמת בדרום רובע ודאדו ומשמשת עצרות המונים שמארגנת המפלגה הקומוניסטית.
הרחוב המרכזי באזור הוא המאלקון, המשתרע על שמונה ק"מ, לאורך חופה של הוואנה. בולטת בו אנדרטה לזכר קרבנות ספינת המלחמה "מיין" והבתים הרבים שלאורכו בנויים בסגנון אר-דקו.
מבין הפארקים הרבים, המציפים את הוואנה, תופס מקום של כבוד פארק סנטראס, השוכן צפונית-מזרחית לקפיטוליו. הוא הוקם לאחר הריסת חומות העיר וב-1870 נשא בו חוסה מארטי את נאום העצמאות של קובה.
ולבסוף משהו מתוק, המיועד לחובבי הגלידה. הפופולריות של גלידריית קופלייה, השוכנת בפארק קטן במרכז ודאדו, גדולה עד כדי כך ששוטרים הם אלה שנאלצים להסדיר את התורים הארוכים המשתרכים בכניסה אליה. שווה ללקק!