ההערכות המדיניות והמודיעיניות בישראל וארצות הברית אשר מקיימות התייעצויות תכופות ביניהן גורסות שמצרים חצתה את "נקודת האל-חזור" והיא לא תשוב להיות מה שהייתה לפני פרוץ האינתיפאדה העממית.
הצעדים שנקט הנשיא מובארכ עד כה מעידים כי איננו מתכוון כרגע לוותר על שלטונו. הוא מתבצר בארמון אל-איתיחאדיה בקהיר ומנסה לתמרן באמצעות סגן הנשיא החדש הגנרל עומר סלימאן. הצבא הנאמן למשטרו הוא עדיין משענת הכוח העיקרית של הנשיא מובארכ.
האופוזיציה דוחה על הסף את כל הצעדים החדשים שעליהם הורה מובארכ ואיננה מוכנה לוותר על דרישתה העיקרית שהיא הדחתו של הנשיא המצרי מהשלטון ביחד עם כל מקורביו. הצעדים שעליהם החליט הנשיא מובארכ כדי לרצות את האופוזיציה נחשבים כצעדים שבאו באיחור רב ואינם מספיקים לשכך את זעם ההמונים.
מובארכ פיזר את הממשלה המושחתת של אחמד נט'יף אך הממשלה החדשה בראשותו של אחמד שפיק עדיין נחשבת בעיני ההמונים כ "אותה הגברת בשינוי אדרת".
במקום להודיע גם על פיזור הפרלמנט שנבחר בנובמבר 2010 ועריכת בחירות חדשות, הסכים מובארכ להתחשב בטענות על זיופים בכמה אזורים במצרים ולקיים רק בהם מחדש את הבחירות לפרלמנט. הנשיא מובארכ גם לא מוכן לשנות באופן מהותי את החוקה המצרית שבה הכניס שינויים במשך השנים כדי לנסות ולהקל את אפשרות בחירתו של בנו גמאל לנשיא.
השורה התחתונה היא שהאופוזיציה המצרית סבורה שמובארכ מנסה "לעבוד עליה בעיניים", למעשה הוא נשאר בשלטון,לא יתקיימו בחירות חדשות לפרלמנט ולא יהיו שינויים מהותיים בחוקה.
למרות זאת האופוזיציה מוכנה לנהל עם סגן הנשיא עומר סולימאן משא-ומתן כשמטרתה המוצהרת היא הוצאת רסן השלטון מידיו של הנשיא מובארכ.
מי שיעמוד בראש משלחת האופוזיציה למשא-ומתן הוא מחמד בראדעי. מקורות באופוזיציה המצרית אומרים כי היא מוכנה להתחשב במובארכ כ"שיא חולה" ולהתייחס לגנרל עומר סולימאן כנשיא בפועל שעימו יש לסכם את תקופת המעבר עד לבחירת נשיא חדש.בתקופת המעבר הזו אמורה לקום ממשלה זמנית חדשה בהשתתפות שופטים וקציני צבא.
מזכ"ל הליגה הערבית, עמרו מוסא, שהיה בעבר שר החוץ של מצרים וראה את עצמו כמועמד לתפקיד הנשיא קורא ל"העברת השלטון באופן מסודר בדרכי שלום" ואומר כי זהו תפקידם של הפוליטיקאים.
האם סגן הנשיא עומר סולימאן יכול להוציא את מצרים מן המשבר?
סגן הנשיא עומר סולימאן התחייב כי הממשלה החדשה תפרסם תוך מספר ימים שורה של צעדים ברורים נגד השחיתות אך האופוזיציה איננה מתייחסת ברצינות להבטחותיהם של מובארכ וסולימאן.
בארצות הברית ובישראל תולים תקוות בגנרל עומר סולימאן שיצליח לייצב את המצב במצרים עד למציאת מוצא כלשהו מהמצב המורכב שאליו נקלעה המדינה אולם בקרב הציבור המצרי נחשב סולימאן ליד ימינו של מובארכ וכ "נציגה המובהק של ארה"ב" במדינה.
עומר סולימאן שעמד בראש מנגנון "המוח'אבאראת" הוא "סדין אדום" בעיני רבים במצרים כמי ששיתף פעולה עם ארצות הברית ב"מלחמה נגד הטרור". הוא נחשב לאויב הראשי של תנועת "האחים המוסלמים" ולבן בריתה של ארצות הברית וישראל במלחמה בטרור של החמאס ואל-קאיעדה.
בישראל מעריכים מאוד את הגנרל עומר סולימאן שמנהל בשם מצרים את המגעים הביטחוניים עם ישראל במשך שנים רבות והיה מעורב במשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים,המגעים לשחרר את גלעד שליט והתיאום האזורי להגביל את הסכנה האירנית.
בישראל ובארצות הברית היו רוצים מאוד שהגנרל עומר סולימאן יהיה נשיאה החדש והנבחר של מצרים, במילים אחרות שיהפוך ל"מובארכ מספר שתיים" אולם נראה שהסיכויים שהתרחיש הזה יתממש הם קלושים. בישראל יש גם כאלה שחוששים כי סולימאן עלול להקצין את יחסו כלפי ישראל כדי להבטיח את הלגיטימציה שלו ושל מקורביו בעיני ההמונים במצרים.
עומר סולימאן שמקורב מאוד לנשיא המצרי ונחשב לבכיר בנאמניו הוא הדמות היחידה שיכולה לנהל כעת את המשבר בשמו של הנשיא השנוא מובארכ ולהגיע במשא-ומתן עם האופוזיציה לפתרון של "מוצא של כבוד" שיאפשר לו לרדת בצורה מכובדת מכס השלטון.
אולם ההערכה בישראל ובארצות הברית היא שהוא לא יוכל להיבחר כנשיאה החדש של מצרים.
הדאגה העיקרית של ארצות הברית וישראל היא השמירה על הסכם השלום בין ישראל למצרים ועל היציבות האזורית בעקבות "אפקט תוניסיה".נכון שההסכם ביטא יותר מכל "שלום קר" בין שתי המדינות אך הקולות שמשמיעים עכשיו מנהיגי תנועת "האחים המוסלמים" במצרים הם מדאיגים מאוד.מחמד בדיע קורא להתנער מהסכם השלום עם ישראל ואילו מחמד ע'אנם קורא להתכונן למלחמה עם ישראל ולהפסיק את הזרמת הגז המצרי אליה.
כל משטר דמוקרטי או דיקטטורי חדש שיקום במצרים לאחר לכתו של מובארכ לא יהיה לטובתן של ארצות הברית וישראל נוכח ההתפתחויות האחרונות והמשך השליטה הישראלית ביהודה ושומרון והמבוי הסתום במשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים.
בישראל ובארצות הברית מעריכים כי קיום בחירות חדשות לפרלמנט המצרי שלא יזויפו יביא לכניסת נציגות נכבדה של "האחים המוסלמים" לבית המחוקקים המצרי וגם בבחירות לנשיאות עלולים "האחים המוסלמים" להריץ מועמד מטעמם או לתמוך במועמד אנטי ישראלי ומתנגד למערב. אנו עלולים למצוא את עצמנו בפני משטר חדש שהינו סוני קיצוני ושישתף פעולה עם אירן השיעית. התפתחויות כאלה עלולות להביא לביטול הסכם השלום בין ישראל למצרים ופינוי הכוח הרב-לאומי מחצי האי סיני.
תוצאה אחרת בלתי נמנעת תהיה שהמשטר החדש במצרים ביחד עם מדינות ערב יגבירו את הלחץ על ממשל אובמה ועל ישראל לפתור בהקדם את הבעיה הפלשתינית על כל היבטיה.
הממשל האמריקני ימצא את עצמו במצוקה, הנשיא אובמה רוצה להתמודד על תקופת נשיאות שנייה, הוא זקוק לקול היהודי ויתקשה להפעיל לחץ על ישראל. החלפת משטר מובארכ במשטר חדש תביא להחרפה של היחסים בין מצרים לישראל ובין מצרים לארצות הברית ולהגברת המתח במזרח התיכון.