לאחרונה עקב הלחץ הבינלאומי המכיר במדינה הפלשתינית נשמעים קולות בתוך המחנה המשלימים עם המצב ורואים בו גזירה שיש בה גם ברכה. הנה סוף סוף נוכל להחיל ריבונות על הישובים ביהודה ושומרון "גם המרוחקים" וגם על הדרכים המובילות לישובים ומהקללה תבוא ברכה.
אלו שקוראים לתמיכה ברעיון הזה טוענים שהרוב היהודי בישראל מתנגד למדינה פלשתינית וממלא יתמוך ברעיון של החלת הריבונות על הישובים כולם, גם אלה שבעומק בשטח.
בינתיים, ממה שנראה עד עכשיו, כל מפלגות המרכז תומכות ומסכימות להקמת מדינה פלשתינית מפורזת למדי, רק היא תציל את שוחרי הדמוקרטיה במצרים ובעירק מידי היהודים הפנאטיים. הרוב דווקא מסכים או הסכים למדינה פלשתינית בגבולות שביתת הנשק למעט תיקוני גבול קלים ולכן המרחק בין הקריאה של עורך "בשבע" למדיניות הממשלה והאופוזיציה השמאלית הוא כמו המרחק של "נאמני ארץ" מקריאתו של עמנואל שילה.
עמנואל שילה אינו לבד! זו אינה גחמה, אפילו רב חשוב מאוד באחד מפלגי חב"ד המיליטנטיים, לא הרב וולפא, ביקש ממני לפנות לחברי כנסת מהימין בהצעה זהה לזו של עמנואל שילה לפני כשבועיים. אמרתי לו שזו אינה דעתי אבל אפנה למי שביקש בשמו שלו.
שאלתי אותו, הרי הרבי אמר שאסור לוותר על-אף שעל ומבחינת פיקוח נפש, לשיטתך, מי ישמור על דרכי הגישה ליישובים? הצבא הפלשתיני? בינתיים אנו רואים שכל מיני צד"רניקים בלבושים ימניים שונים באים בשם ה"ריאליה" ותומכים ברעיונות התקפלות.
תמונת שער מתנוססת על הפמפלט "מצב הרוח" בניהולו של מבקר המסעדות
שאול יהלום ועליה רואים את בני קצובר יחד עם
הרב שרלו, הרב דוד סתו ורבני שומרון נוספים המכריזים על תיאום בין רבני "צוהר" לבין רבני השומרון. מעניין איזה פלג של רבני צוהר מתנוסס על התמונה. זה שאמר שההתנגדות בנווה דקלים היא בושה או זה שעשה קולות של התנגדות בכפר מימון?. שלום בארץ. הכבשים מתכווצות למרכז הדיר לפני שיבוא הזאב וחמס וטרף ואין מציל.
הפלשתינים נתמכים בינתיים בידי אנג'לה מרקל, בכירת האיחוד האירופי המשקיע מיליארדים בשטח של ד' על ד' בחברון ובהקמת שכונות וערים פלשתיניות ובעיקר בקריעת ירושלים. ארצות הברית בראשות הנשיא המוסלמי אובמה תומכת. אבל גם התקווה הגדולה מר מייק האקבי נגרר לשטות השטנית של הכרה
ביהודים ביהודה ושומרון כ'ילידים' על-פי אמנת האו"ם. היינו שהיהודי יהיה בעל חי מוגן מכוח סעיפי אמנות בינלאומיות גם כשישב תחת שלטון ערבי בארץ ישראל. לצערנו גם מיטב חברי הכנסת של הימין נגררים להבלות הזאת אולי בגלל כבודו של האקבי.
כל העמדות הריאליסטיות הללו המשלימות בצורה כזו או אחרות כאילו גורלו של עם ישראל נגזר. חובה להשלותו, ובעיקר בעלי העצות ישלו עצמם, שהרעיון של החלת הריבונות יכול לעבור בממשלה הזאת.
קבלת הרעיון הזה בכל צורה שהיא היא מימלא ממצבת את ישראל מול כל העולם העכשווי ואם כך למה לסחור בפרוטות. אבל אפשר שהעולם השתנה מאז כתיבת המאמר של עמנואל שילה.
למציאות כעת פוטנציאל מאוד נפיץ, ואולי תהיה התפכחות כללית לא רק פוליטית אלא קודם כל נפשית. הסיכוי למלחמת הכל בכל כתוצאה מיציאת מצרים הינו גדול הרבה יותר לא רק במצרים ובכל המזה"ת, אלא גם במדינת ישראל עצמה. אז אולי כדי למנוע תהליכי הידרדרות אינסופיים ונעדרי שיקום יקומו כמה צ'רצילים במערב ובמזרח ואולי גם בתוך עם ישראל.
המערב אם ישרוד כיישות מדינית תרבותית, יאלץ לא רק למוטט את המשטרים במזרח התיכון ולא רק לא לתמוך בדמוקרטיה מדומה ורסיסית, אלא לפרק את מבנה המזרח התיכון כפי שנולד לאחר מלחמת העולם הראשונה. המערב יאלץ לפחות בחלקו לחזור לצורה של אימפריאליזם ללא בושה. לחדול מהסיסמאות הדמוקרטיות השמאלניות שאינן מכבדות מדינות, לא מוסדות, לא משפט ולא חוק, אלא אנרכיזם גמור.
מדינות כמו אירן, טורקיה, עירק, סוריה, ירדן ומצרים אין להם מקום במבנה החדש המתבקש מאליו. גם לישראל הזעירה אין מקום בעולם הקרוב. במזרח התיכון החדש-עתיק בקשת הסהר הפורה. קשה לדעת מה יהיה חלקן של רוסיה וסין במשחק האיזורי, אבל ניתן לדמיין!.
מה שנותר הוא נאמנות בלתי מתפשרת של יהודים ושל גוים הנילווים אל עם ה' למלוא ארץ ישראל, למלכות ישראל לירושלים ולמקדש. לא עוד חלקיקים מארץ ישראל, אלא ריבונות מלאה מהפרת ועד הנילוס. עוד כמה גראדים וזה יתחיל.