אז צריך לחכות. ככה זה בישראל. אתה קובע עם טכנאי או אינסטלטור או סתם עם איזה איש מקצוע ואתה כבר במעצר בית, מוגבל בתנועה שלך. קודם כל הם מסבירים לך שאתה צריך להמתין בין השעות 9 בבוקר ל-3 בצהריים, כאילו שהגדרת הזמנים עוזרת לך במשהו, הרי גם ככה אין לך כבר מה ללכת לעבודה. כל שכן ללכת סתם לישון בבית, או אפילו לקפוץ למכולת אתה לא יכול כי, לך תדע יבוא הטכנאי ואתה לא פתחת לו את הדלת, ואז תחכה עוד שנה, וזה בלי שחייבו אותך על אזעקת סרק של טכנאי שווא. לא לשווא כתב החכם מכל אדם "קמתי אני לפתוח לטכנאי והטכנאי חמק עבר" ומשם "אסובבה בעיר".
אז ככה צוותי לחבר טוב, שהמתין לנגר שיגיע לקבוע מידות וגדלים לארונות המטבח החדש שהזמין.
מיושן שכמוני. אצלי בראש, נגר זה מישהו מבוגר עם עפרון מאחורי האוזן וידיים של איש מקצוע אמיתי. אני גם חי עדיין עם הבדיחה הישנה על הנגר שהלך לספר, ובטעות חותך הספר את האוזן לנגר. מושיט הספר את האוזן לנגר ואומר לו: "זה שלך?" "אני מצטער, אבל שלי הייתה עם עיפרון" ענה לו הנגר.
טוב לא משנה, אז יושבים ומחכים ואכן מגיעים להם אנשי המקצוע, שניים במספר. אני מחפש שם מישהו עם מטר ועיפרון, אבל אלה מצידם מוציאים לי מכשיר שנראה כמו המכשיר של אלו שמודדים כבישים, מניחים אותו בעדינות על גבי החצובה מתכנתים כמה דברים וזזים לאחור.
אני מנסה לשאול אותם משהו, והם מסמנים לי שלא אפריע כי המכשיר מודד את גודל המטבח ותכף יציג לנו איך ייראה המטבח המתוכנן. מה אומר ומה אדבר, נפלאות הטכנולוגיה שאפילו נערים כמוני לא דמיינו. הסוף למטר ולסימון על גבי הקירות. הכול מיד ועכשיו ברמת דיוק גבוהה שעין לא ראתה. סיימו השניים והציגו לנו תמונה של מטבח למופת, ארונות מבריקים, מקרר משתלב, הכירה חשמלית, וג' יפית בתנועת אצבעות של ש"ס באמצע המטבח. הכול מהשורה הראשונה.
עברו ימים מספר והגיעו נגרים, הפעם כמו שאני מכיר - עם ג'ינס ועיפרון מאחורי האוזן. שברו, נסרו קדחו, יישרו ונלחמו עם הדלתות שיהיו בקו ישר אחד מול השני.
למעשה זה היה החלק הכי קשה בעבודה שם, כי איך שהוא לא משנה כמה פשוט הארון, הדלתות תמיד יוצאות לא בקו ישר. גם האגדה לפיה הברגים מבפנים מאפשרים ליישר את הדלת היא לא נכונה, כי הדבר היחידי שקורה כשאתה מסובב אותם זה שנופלת לך הדלת, לא פעם ישר על הראש, ואז מתברר שבכל זאת יישרתי משהו.
עבדו אלו והקימו מטבח למופת. נכון שהיו לי כמה הערות, כמו למשל מה עושה מדף ספרי המתכונים במטבח ועוד מעל הכירה, הרי זה עלול להישרף. ובכלל, אם חושבים על זה לעומק (גם של המדפים) הרי שכל המטבח היפה הזה בעיצוב עתיק מודרני, עם עץ משולב במתכת, לא ממש יכול להיות מטבח. איך בדיוק מטבח כזה ישרוד את כל הבישולים הטיגונים הצלייה והשטיפה. נכון שבבתים של ימינו לא ממש יודעים לבשל, כך שבמטבח מצוי רק מכשיר המיקרוגל עובד, אם לחמם את האוכל ששלחו (או שלחו תחת לחץ פיזי מתון) ההורים משבת או פיצה מאתמול. את זה אין מה לנקות. אבל הזוג המדובר אותם ביקרתי הם הרבה יותר רציניים. הם היו מהזן הישן, כמו אצלי בבית ההורים שמשום מה, למרות כל הניקיונות של אחרי הבישולים, תמיד היה ניכר שהמטבח עבד ולא יזיק עוד סיבוב של מצר פלדה על הסירים.
אז מילא ביום יום, אבל איך מטבח כזה ישרוד את נוראות בישולי השבת והחגים?
לא שאני אוהב להשבית שמחות, אבל הייתי חייב להפנות את תשומת ליבו של ידידי הטוב. בזהירות שאלתי אותו איך מטבח יפהפה ויקר כזה, הפתוח לסלון בסגנון אמריקני (בבישול מרוקאי) יהיה גם אזור עבודה לו ולאשתו הבשלנית המצוינת? בחיוך סלחני הפנה ידידי את תשומת ליבי לדלת קטנה בשולי המטבח. אתה רואה את הדלת הזאת אמר לי כממתיק סוד. שמה מתבצע הכול.
נכנסתי וראיתי את המקום האמיתי שבו מתרחשים הדברים האמיתיים. לממשלה יש את המטבחון שלה ולו יש את המטבחון שלו. עם ארון ישן, כירת גז ומרחב עבודה של מטר על שניים מבוצעים כל בישולי הבית.
רק אז הבנתי למה שרי הממשלה כעסו כל כך שהחליטו על מטבחון של שבעה שרים. מטבחון כזה קטן, שבעה שרים ובהם אנשים לא רזים במיוחד - ליברמן, ברק, יעלון. מזל שפואד לא הצטרף.