לישראל יש הישגים יוצאי דופן אך גם משבר מנהיגות. לתפקיד ראש הממשלה הגיעו שלושה אנשים שלא היה להם שיעור קומה הנדרש מתפקיד כזה. כל השלושה הונו את הבוחרים . הם עשו את היפך ממה שהבטיחו לבוחר.
על-רקע זה בולטים דבריו של אולמרט אשר התפרסמו בתקשורת בהם סיפר על ויתוריו הקיצוניים לאש"פ, מעוררים תימהון גדול על דרך התנהלותו של ראש ממשלה בישראל. אולמרט מספר על שינוי שחל, לפני כמה שנים, בדעותיו הפוליטיות מהסמן הימני של הליכוד עד לשמאל הקיצוני, שמאלה ממרצ. השאלה היא למה לא סיפר זאת לבוחרים לפני הבחירות הקודמות לכנסת כאשר עמד בראש מפלגת קדימה? דבריו לבוחר אז היו בגדר מצג שווא והונאה.
אולמרט מנמק את הגורמים לשינוי דעותיו עד לכדי חלוקת ירושלים, בפיגועים שהיו, דמוגרפיה ובהשפעה של אשתו השמאלנית. כלומר כמה מחבלים נפשעים מצליחים להזיז אחורה ראש ממשלה מעמדותיו בירושלים בירת ישראל ומרכז חייו של העם היהודי מזה 3,000 שנים. מאז חורבן הבית השני לא היה דבר שפגע במעמדה של ירושלים יותר ממה שעוללו לה
אהוד ברק בשנת 2000 בקמפ דיויד ו
אהוד אולמרט בשנת 2008, אשר העמידו את ירושלים למכירה לאש"פ.
ניתוח פשוט מראה כי חלוקת ירושלים דווקא תגדיל את מה שמכונה הבעיה הדמוגרפית. לאחר הקמת הגדר בתוך ירושלים, הייתה נהירה של עשרות אלפי ערבים מערבה לגדר, וחלקם אף חדרו לשכונות יהודיות. סקרי דעת קהל אצל ערבי ירושלים מראים כי שלטון אש"פ בירושלים הוא חלום בלהות מבחינתם. הם מעדיפים בברור את שלטון ישראל.
אילו ממשלות ישראל היו מבצעות עשרות החלטות שקיבלו לחיזוק ירושלים, הרוב היהודי בירושלים היה גדל בצורה ניכרת, והאינטגרציה של ערביי ירושלים הייתה יותר טובה.
חלוקת ירושלים היא טירוף גם בהיבט הביטחוני. כמה צלפים ערבים יוכלו לשתק את ירושלים. איזה הגיון יש בהפיכת שכונות יהודיות בירושלים לשכונות ספר? האם יצאנו מדעתנו ? לגבי דמוגרפיה ברמה הארצית, אולמרט נשען על נתונים מטעים ומוגזמים של הרשות הפלשתינית המופצים על-ידי כמה ישראלים. הח"מ מסר אישית לאולמרט מחקר דמוגרפי רציני, פער המיליון, אשר נעשה על-ידי מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגים של אוניברסיטת בר-אילן, מחקר המפריך את הנתונים הנ"ל. (נמצא באינטרנט).
ואולם השיא בדבריו הנ"ל הוא התנהלותו במו"מ עם יו"ר הרשות הפלשתינית, אבו מאזן, אולמרט מספר שאבו מאזן סירב להיפגש איתו למרות שהוא העביר לו מסרים מתחננים על גבול ההתרפסות. אך אבו מאזן העדיף לשוטט ברחבי העולם.
זה לא הפריע לאולמרט להכין תוכנית מדינית עם ויתורים קיצוניים מפורטים, כפי שהוא עצמו מספר, הנמצאים על הסקאלה בין מרצ לחד"ש. לאחר שחודש המו"מ הוא הציג אותה עם מפה לאבו מאזן וציפה בהתרגשות לתגובתו. הוא היה משוכנע כי אבו מאזן יתרשם מתוכנית כה מרחיקת לכת, ובתגובה יחתום בו במקום על הסכמתו לתוכנית זאת. לא יאומן. ואולם כפי שהיה צפוי להיות אבו מאזן סירב לחתום על ההסכם, לאכזבתו העמוקה של אולמרט, אך למזלם של תושבי ישראל. אילו תוכנית אולמרט הייתה, חלילה, מיושמת, עזה הייתה מגיעה לירושלים. טירוף מערכות.