"נשיא ארגנטינה הודח מכיסאו על-ידי גנרלים מחילות היבשה". עד לא מזמן הייתה זו כותרת נפוצה למדי בחדשות מארצות דרום אמריקה. למקווים לשלטון לא הייתה בגרות להתחרות על-פי הכללים, אז הם החליפו את הכללים, והופ! יש שלטון חדש. בניתוח מושגי, לרשות המבצעת שם ניתן
כלי נשק כדי להשתמש בו נגד אויב חיצוני, והיא עושה בו שימוש שלא כשורה כנגד אויב פנימי.
במדינת ישראל שואפת לשלטון חונטה רודנית-ליברלית. מקור כוחה הפנימי הוא שכבת אוכלוסיה אשכנזית "סמולנית" הולכת וקטנה (ונספחים מומרים שלה), ומקור כוחה החיצוני הוא אינטרסים וכספים של מעצמות המערב, הרואות בהקמת מדינת ישראל שגיאה שיש לתקנה. חונטה זו, שנוסדה על-ידי נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
אהרן ברק,
עושה שימוש להרע בכל כלי הממלכה שניתנו בידה, כדי לחתור לשלטון, כדי לחסל את כל מתחריה.
אנו לא ניכנס כאן לפארודיות הנקראות אקטיביזם שיפוטי, "הלכת אפרופים", לפסק דין "המזרחי" ההזוי, לפרשנות ה"חוקתית" לחוקי הכנסת ולפסילתם, ועוד דברים עליהם היה ראוי אהרן ברק להיכנס לכלא לכל חייו. אהרן ברק (ויורשיו), עוד מימי פרשת רבין וחשבון הדולרים ב-1977, יושב כנציג המשפט ליד מקלע, ומולו עוברים בשורות נציגי הרשות המחוקקת והמבצעת, והוא מתעלל בהם. מדי פעם רק מכוון, מדי פעם יורה צרור ליד רגליהם ומעלה אבק, מדי פעם פוצע ומדי פעם הורג.
כמה עובדות:
- ראש ממשלה מתפטר בגלל עבירה שדרשה רק כופר כספי;
- ראש ממשלה נשפט בהליך פלילי;
- ראש ממשלה מחולץ מהליך פלילי;
- נשיא נאשם באונס בהליך חסוי;
- שר חוץ תחת חקירה עשר שנים;
- שר הפנים בכלא ("מאיפה היה לו כסף לג'קוזי?");
- מועמד למפכ"ל המשטרה מודח;
- מועמד ליועץ לביטחון לאומי מודח;
כל אחד מהם מודח בהחלטה שיכולה הייתה להיות מוחלטת אחרת, ברצון ירום הודו, השופט.
שום דבר מההליכים ההזויים האלה לא התקיים לפני 77'. שום דבר כזה לא קרה ברשות השופטת.
תאמרו, אבל יש גם שחיתויות ודאיות. כן, נאמר, אבל הם לא עם אג'נדה. לקולונלים אהרן ברק ו
דורית ביניש יש אג'נדה להרס המדינה, ולכן הם מסוכנים יותר מכולם. האג'נדה מתנסחת מאוד בנימוס: "תואיל המדינה לנמק עד ה-1.4 מדוע תינתן ללאום היהודי עדיפות בחוקי המדינה". מניסיון יהודי רב-שנים, עדיף מדינה מושחתת קלות על מדינה מושמדת. כשהרמזור יתוקן נתחיל להעמיד לדין נהגים עבריינים.