אין כמו נושא שלטון החוק שהכול מדברים בו, מגנים עליו בחירוף נפש או תוקפים בכל האמל"ח המילולי הקיים, הכול תלוי באיזה צד של המתרס אתם נמצאים. אין כוונה לעסוק במאמר זה בתיאוריות כבדות של מהו שלטון החוק, משמעויות, בית משפט עליון, בג"צ, כלומר אותן סוגיות מהותיות העולות לסדר היום הציבורי בתכיפות גדולה. אתייחס, ברשותכם הנדיבה, למקרה פרטי שאינו מתיימר לייצג את שלטון החוק בצורה תיאורטית אך הוא יכול לשמש המחשה ממשית איך שלטון החוק פועל במציאות.
שנים רבות של עמל ועבודה קשה השקיעו הורי עד שראו במו - עיניהם חלום מתגשם: קניית דירה בת שלושה חדרים בשכונת אנשים פשוטים אך חמים מאוד, מסוג השכונות המוכרות היטב לאלה שלא יכלו וגם לא רצו ריחוק ורווחה אלא חיים בצוותא. עבור שני ניצולי שואה שהגיעו ארצה ללא כלום, הדירה הקטנה שהם רכשו הייתה התגשמות התחייה המחודשת בארץ האבות.
עברו השנים, אבי ז"ל הלך לעולמו צעיר למדי, ואילו אמי החליטה לעבור לידנו הילדים. את הדירה הקטנה החליטה להשכיר בעבור סכום מצחיק כמעט אך מספיק כדי שתוכל לממן את הוצאותיה. נחתם חוזה כדת וכדין, לא לפני שקראנו היטב את ספרי המשפט העוסקים בדיני חוזים, סימנו את העיקר, קיבלנו לידינו המחאת ביטחון, הכול לפי הספר. וכאן החלה הסאגה.
הבית הושכר לבחור צעיר, עובד למחייתו תוך הוכחה שביכולתו להתחייב לעמוד בתשלומים החודשיים עבור שכר הדירה. ביום בהיר אחד התברר שהבחור הנחמד לא היה באמת נחמד כי הוא חמד במעשים שלא יעשו. שלטונות החוק תפסוהו, בית המשפט הטיל עליו עונש מאסר של שמונה חודשים ונשלח לאחר כבוד לכלא.
ארבעה חודשים לפי כן הוא חידש את חוזה השכירות לשנה נוספת. אמי הצטערה לשמוע על מאסרו וכול רצונה היה להשיב אליה מיידית את דירתה, שלמותר לציין שהיה זה רכושה החשוב מכול. אמי לא ידעה עד כמה מהלך הגיוני כה פשוט יכול להפוך לתהליך ארוך ומייגע, מורט עצבים. זה בדיוק מה שאמי הייתה זקוקה.
פנייתה לעורכת דין ותחילת ההליכים להשבת הדירה ותשלום עבור החודשים שהדירה הייתה נעולה כי הדייר היה בכלא, כל אלה עלו לאמי כמה אלפי שקלים. לגמלאית שמתקיימת מאותם סכומי עתק שגמלאים בני תמותה מקבלים לאחר עשרות שנות עבודה, סכום של אלפי שקלים איננו דבר של מה בכך. כולנו התגייסנו לסייע לה כי חששה, עד ממש חרדה קיומית, היה שמא היא לא תזכה לראות את הדירה בחזרה.
ששה חודשים עברו עד שהתייצבנו בבית המשפט בפני רשם בית המשפט. בינתיים שולמו אגרות, ומה לא. עוד כמה מאות שקלים. רשם בית המשפט החליט לטובת אמי והשיב לה את דירתה (נשמע מצחיק אך כך זה עובד!). ומה עם כל ההוצאות ויתרת שכר הדירה? הרי נחתם הסכם כשר למהדרין? לא צריך להיות משפטן דגול כדי להבין שחוזה מקיימים ולא, המפר חייב לשאת בתוצאות. לזכותו של רשם בית המשפט השלום יאמר שהוא פסק את פסיקתו בצורה המתקבלת על הדעת אם כי לא הצודקת ביותר. העיקר, שחזקת הדירה חזרה לאמי.
מאז הפסיקה של כבוד הרשם עברו ארבע שנים תמימות. הדייר עמד בסרבנותו לשלם את אשר הושת עליו. בשיחה עמו אמר לי בזו הלשון: אינני מתכוון לשלם ולו שקל אחד. ומה תעשו? כנראה שהוא היה למוד ניסיון.
עורכת הדין פנתה להוצאה לפועל, כמובן בעד תשלום נוסף. שקל לא הגיע אל אמי במשך ארבע שנים תמימות. כול מאמצנו לברר מדוע הבחור אינו נקרא לתת את הדין על הפרת פסק דין של בית משפט עלו בתוהו. בתמימותה התפתתה אמי להסכים להליך של חיפוש הסרבן על-ידי גורמים רשמיים. עוד תשלום, ושוב כלום.
מרגע זה החלטתו שבריאותה חשובה יותר, והעיקר שהדירה בבעלותה. לפני חודשיים קיבלה אמי בדואר רשום מעטפה ובה החמאה בסך 54 שקלים. קראנו היטב והבנו שהמדובר ההמחאה מעורכת הדין שטיפלה בתביעתה של אמא. כדי לברר את פשר ה"מתנה" שוחחנו עם עורכת הדין. ההפתעה הייתה רבתי: לדבריה, לאחר שרשויות שלטון החוק התכנסו לישיבה שלא מן המניין כדי לדון במצבו של הדייר הנעלם, הוחלט לעשות את מה שמכונה בשפה משפטית "איחוד תיקים" . מתברר שהיו לו לבחור תיקים רבים, לכן הוחלט לאחדם.
לפי דברי עורכת הדין, שפר מזל אמי ובית המשפט החליט לחייב את הדייר לשעבר לשלם את החוב של כמה עשרות אלפי שקלים שהצטבר לאחר ריבית והצמדות, בתשלומים. הדייר, ראו נא איזה פלא, הסכים. התשלום החודשי שנקבע הוא 17.35 שקים כן, קראתם היטב. אין כול טעות. כדי לייעל את העבודה, עורכת הדין החליטה להעביר לאמי את התשלום אחת לשלושה חודשים, וכך הגענו לסכום הקולוסאלי של 54 שקלים לערך. צודק או לא?
שלטון החוק ניצח, הדייר ניצח ואמי שתחייה, תקבל סכום משמעותי עבור עמלה. ואני שואל, כמי שלמד קצת משפטים: הייתכן שזהו שלטון החוק שכה מנסים לפארו? ותחשבו על זה!.