משה קצב עשה את טעות חייו ועכשיו הוא הולך לשלם על כך, לצערי, מחיר כבד ביותר. הוא סמך על מערכת המשפט על כל שלוחותיה. הוא חשב שמשפטו יתקיים על-פי כל כללי התקינות המשפטית שמקובלת בארצות המערב. הוא טעה. הוא לא ראה את מה שמעוללים לו. הוא לא הבין שמשפט שמתנהל בדלתיים סגורות, בניגוד למה שמקובל בכל חברה חופשית, הוא משפט 'מכור' מראש. הוא לא הבין שרק במשטרים טוטליטריים שופטים אנשים במחשכים. צדק שמתחבא מאחורי דלתות נעולות הוא צדק עקום, לא אמין ומשולל כל לגיטימיות.
משה קצב, שהאמין בחפותו ולא רצה בהסדר הטיעון שהוצע לו, גם לא ראה שמשהו מכוער מתרקם והולך לנגד עיניו; פרקליטות שמתרחקת והולכת מעולם המשפט הנפלא שנבנה כאן במשך עשרות שנים כשאבותיו-מייסדיו המיתולוגיים מקדשים הגינות משפטית ועקרונות של צדק. קבוצה של תאבי שררה, מחוסרי עכבות, מדוללים מנורמות של נימוס אלמנטרי ושל כיבוד ערך האדם, עומדת עתה בראשו; וככזאת, אף לא הייתה לה כל בעיה עם המהלך העכור, הבלתי נאות בעליל, של הסתרת המשפט של נשיא המדינה מעיני הציבור. פרסום תמצית הכרעת הדין, או חלקים אחרים מתוכו, לאחר שהושחרו בו קטעים רבים בידי הפרקליטים שהופיעו במשפט, בוודאי שאיננה מטהרת את השרץ.
מצאתי בפרקליטות, לא אחת, לאחרונה, בכמה פרשיות, שחלקן זכו להארה עיתונאית, את אותם מרכיבים לא-נאותים שעליהם דיברתי לעיל, אבל אני מכיר רבות אחרות שהציבור טרם התוודע אליהן. לעומת זאת, לא מצאתי במסדרונותיה שום ענווה או רצון ליישם עקרונות המקובלים בכל מערכת שעוצמה כה רבה מסורה בידיה. הדרישה להקמתו של מוסד לבקרה, חוץ-מערכתי, מתקבלת בידי ראשיה כמו דרישה, רחמנא ליצלן, לביטולו של שלטון החוק במדינת ישראל ולהשלטת משטר רודני; לא כדרישה לחזק את מערכת הבלמים והאיזונים המתבקשת בכל חברה מתוקנת.
אינני רוצה להלאות כאן את הקוראים אבל אני יכול להביא לא מעט דוגמאות של ניצול לרעה של הכוח הבלתי מרוסן המצוי בידיהם של פרקליטים; כוח שיכול להפוך על אדם את כל עולמו לתמיד. דומה שעוד יותר מטרידה היא העובדה, שחלק גדול מאוד של השופטים מגיע משורות הפרקליטות או המשטרה, מה שבוודאי מגביר את חוסר האונים של כל מי שמגיע לאולמות המשפט העמוסים לעייפה. ההמתנה האין-סופית ביחד עם עשרות רבות של ממתינים מרוטי-עצבים לכמה דקות של תשומת לב של מי שיושב על כס המשפט בוודאי לא משובבת את הנפש.
דומה שרק מי שמעולם לא נתקל בדורסנות האימתנית של רשויות אכיפת החוק יכול לצקצק בלשונו ולומר שביטחונו ברשויות האלה הוא מלא ושמשה קצב זכה, ללא ספק , במשפט הוגן. אינני מאחל לאף אחד שיתבדה עקב ניסיון אישי, אבל אני יכול להבטיח לכל אחד שכל ניסיון מן הסוג הזה, אפילו הכי מינורי, יכול לשנות לכל אחד את דעתו הנחרצת על עולם המשפט שלנו - וכבר פגשתי לא מעט אנשים שהפכו מחסידיה השוטים של שיטת המשפט שלנו למבקריה החריפים ביותר.
רק מבקר חיצוני, נחוש, לא מפוחד, כמו
מבקר המדינה הנוכחי, יכול לעצור את העגלה המידרדרת. גם השופטים וגם הפרקליטים אמורים יהיו לחשוש מפניו. למשה קצב זה כבר לא יעזור. עונש כבד, לא מוצדק, לא ראוי, לא נכון, צפוי לו.