לקראת גולדסטון ב'

פינג-פונג הירי וההסלמה בין החמאס לצה"ל "מקדם" אותנו לקראת מבצע צבאי גדול ברצועת עזה. אין היום "מבוגר אחראי" שיש לו מהלכים והשפעה על שני הצדדים, זה שיירתם ויפעל להרגעת הרוחות ולהשגת הודנה והפסקת-אש. אין סיכוי כי מזכ"ל האו"ם יירתם למשימה, אין לוושינגטון ה"פיליפ חביב" שאותו ניתן לשגר לאזור, וכזכור - נעלם חוסני מובארק, נשיא מצרים, המנהיג הוותיק והמנוסה שיש לו קשרים והשפעה. במצב הקיים, רק נס יוכל למנוע את מבצע "עופרת יצוקה ב'". זו חייבת להיות היום נקודת המוצא שלנו, הן במישור האופרטיבי והן - לדאבון-לב - במישור האסטרטגי. אפשר להניח כמעט בוודאות כי בעקבות המבצע הצבאי הצפוי, ותהיינה תוצאותיו בשטח אשר תהיינה, תוקם ועדת גולדסטון ב', ועדה מטעם גורם או"ם זה או אחר, ועדה שתידרש לבדוק את "פשעי המלחמה" שעשו שני הצדדים לפני המבצע הצבאי של צה"ל ובמהלכו. זאת ועוד, ארגון ה-IHH הטורקי מכין לקראת סוף מאי, ככל הנראה, "משט הומניטארי" חדש לעזה. התכתשות אלימה על סיפונה של ספינה מסוג ה"מאווי מרמרה" היא איום אסטרטגי נוסף, ראשון במעלה. וגם לכך עלינו להיערך מראש, כבר היום. שר הביטחון מצביע לאחרונה, ובצדק, על תהליך הדה-לגיטימציה של ישראל בעולם. אלא שאין די בניתוח ובהתרעה - דרושה היערכות מראש כדי לבטל תהליך זה, או לפחות לצמצם את הנזק המחכה לנו מעבר לפינה. ישראל חייבת לעשות כמיטב יכולתה בהכנת הקרקע ובשכנוע העולם שהיא זו שנהגה באחריות ובשיקול דעת כדי לקיים את השקט לאורך גבול הרצועה, כדי למנוע הסלמה. מה ניתן לעשות? חיוני להפסיק את שרשרת התגובות וההסלמה שלתוכה נקלענו. חיוני לשכנע את העולם כי ישראל נתנה הזדמנות של ממש להרגעה. אני מציע לפעול במקביל - קודם כל להכריז פומבית כי ישראל מתחייבת לאיפוק, ישראל לא תגיב על ירי הפצמ"רים, הקסאם והגראד במשך שבוע ימים, אפילו יימשך הירי של חמאס והג'יהאד האיסלאמי, אפילו תהיינה אבידות בצד הישראלי - אנו ניתן סיכוי לחידושה של הפסקת האש. במקביל, ישראל חייבת להגיש תלונה חריפה למועצת הביטחון, ולנהל מסע הסברה בינלאומי המוקיע את מנהיגות הרצועה, ומציג את הירי הפלסטיני הנמשך על אף האיפוק הישראלי. בתום השבוע - אם היוזמה הישראלית תזכה להיענות מן הצד השני ותחזור הרגיעה לאורך גבול הרצועה - מה טוב. ולא - תהיה לנו יד-חופשית להגיב, תוך שאנו מתלוננים שוב ושוב, מדינית והסברתית, על כל ירי פלסטיני. ולפי המצב בשטח, אף נצא למבצע הצבאי הנרחב. ואם ניכנס למבצע, עלינו לראות בתקשורת אלמנט מכריע לא פחות מן המהלכים הצבאיים. עלינו לצרף הפעם כתב-זר לכל מפקדת כוח. כתבים אלה יהפכו לשגרירי ההסברה הטובים ביותר שלנו בעת הלחימה ולאחריה. ולבסוף - אם תוקם ועדת חקירה בינלאומית, אם לא נצליח למנעה, חשוב כן לשתף עימה פעולה. החרמת הוועדה הופכת את חבריה לעוינים ולמוטים לטובת הצד הפלסטיני, עוד בטרם החלו בעבודתם, ובכל מקרה - תהיינה לנו טענות מתועדות, חזקות ומשכנעות שחשוב שתוצגנה ותושמענה. עלינו להבין ולזכור - המערכה המדינית בימים אלה חשובה לא פחות, ואולי אף יותר, מן המערכה הצבאית.