תקשורת המונים או תקשורת שליטים?

אמצעי התקשורת הממלכתיים שלנו ברדיו ובטלוויזיה התרחקו מאיתנו. הם מייצגים השקפת עולם של מיעוט מבוטל בתוכנו, ועושים בכך מלאכת רמייה על גבנו ועל חשבוננו. תמורת השכר, לעתים שכר פנטסטי, שאנחנו משלמים להם, הם יורקים לנו בפרצוף ומקדמים סדר יום פרטי משלהם בחוצפה ועזות מיקרופון ומצלמה. איננו מסכימים לכך יותר!!! בחרנו בכם בשביל שתיטיבו עמנו. אינכם יכולים לקדם דבר בלעדי התקשורת, ובמקום לכפות על התקשורת הממלכתית מרות על-פי החוק, אתם מתרפסים בפניה. קיראו את חוק רשות השידור והפעילו את סמכותכם לביצועו. הכל כתוב שם! התקשורת הממלכתית שלנו אמורה לשקף את חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה. היא חייבת לחזק את הקשר עם המורשת היהודית וערכיה ולהעמיק את ידיעתה. חובה עליה לשקף את חייהם ונכסי תרבותם של כל שבטי העם מהארצות השונות. מה יש לנו מכל אלה??? חוק רשות השידור קובע במפורש: "(ה4) הרשות תבטיח כי בשידורים ינתן מקום לביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור ותשודר אינפומציה מהימנה". הסעיף הזה, כמו חוק רשות השידור במלואו, מחייב את כל תחנות השידור ברדיו ובטלוויזיה בישראל. אין לנו ערוצי שידור פרטיים. הבעיה אינה העורכים, השדרנים או המגישים, הם עושים את שלהם במיטב כשרונם ובהתאם להשקפת עולמם, והדבר לגיטימי לחלוטין. התקלה היא במנוע המניע את מנגנון השידור הממלכתי - משרד ראש הממשלה. אין אכיפה של החוק ואין: "... ביטוי מתאים של השקפות ודעות שונות הרווחות בציבור". זה לעיני ולאוזני-כל!.