ארגונים שונים, בעיקר ארגוני השמאל הקיצוני בעידודה של רוב התקשורת בישראל, קובעים עמדה ונוקטים יזמה, להביע ולפעול נגד ההתחמשות הגרעינית של צבאות העולם.
לכאורה, מהלך זה נעשה מתוך דאגה ושמירה על ביטחון היקום, במטרה למנוע אסונות גרעיניים, אולם למעשה פעילות בכיוון זה, לאחרונה בעידודו ובתמיכתו של נשיא ארה"ב -חוסיין, פוגעת בביטחון מדינת ישראל ומעודדת טרור.
אל דאגה, מדינת ישראל לא תיגרר אחר ארה"ב בעניין זה, וכך יהיה אפילו אם
אחמד טיבי [יש לזכור - חבר כנסת מן המניין במדינת ישראל, ולפיכך מועמד פוטנציאלי לכל תפקיד בממשלה], יתמנה לשר הביטחון. כי מדינת ישראל [בכל הרכב ממשלתי] אינה יכולה להרשות לעצמה לנהוג כאילו היא ממוקמת בלב אירופה, ולא בלב הסכסוך הבלתי נגמר במזרח התיכון.
יש לדעת כי חלק חשוב מכוחה השרידותי של מדינת ישראל, מקורו ביתרון הצבאי-מדעי שלה על סביבתה ועל חורשי רעתה, ובכלל זה בעיקר היכולת הגרעינית שלה, שבמצב מסוים [אשר כולם שואפים כי לא נגיע עדיו] - יכולת גרעינית זו גם תתממש, כתחליף לסיכון קיומי בה תהיה מדינת ישראל.
זאת ועוד, במבט קדימה - [הוכחה בדרך השלילה] - ובהנחה כי יינתן דרור למגמת ההגבלה של הנשק הגרעיני - ראשוני הנעתרות למהלך זה יהיו המדינות הנאורות, בהן הפיקוח הבינלאומי הוא נגיש ואפשרי, בעוד שבמדינות דיקטטוריות ופונדמנטליסטיות - המשימה של הגבלת הגירעון והפיקוח על כך, תהיה משימה בלתי אפשרית, בשל ההתנגדות האקטיבית לפיקוח, הסיכון בו יפעלו המפקחים, והרתיעה מסיכון זה.
בנוסף, הנקיטה במדיניות מעורפלת ובמדיניות התלויה בשליט יחיד, שמתחלף מעת לעת - אף היא אינה תורמת ליעילות הפיקוח הגרעיני הבינלאומי המסורבל. לפיכך, אם הצמצום הגרעיני יצא אל הפועל, הוא לא יהיה יעיל ואף לא יהיה תקף במדינות הטרור - אלא רק במדינות המערב ובכללן מדינת ישראל.
לגבי ארה"ב, גם בה הפיקוח לא יתקיים, וזאת בשל כוחה ועוצמתה המאפילים והמדלגים על כל קריטריון בינלאומי של צדק, מוסר וכללי מלחמה, ומה שמותר לארה"ב - אסור לכל מדינה שהיא, עד כדי משפט בינלאומי למנהיגי המדינה שבסך הכול העתיקו ממעצמת העל דפוסי התנהגות, ופלישת כוחות צבאיים לשטחה של אותה מדינה ועשייה בתוכה ככל שיעלה על דעת מעצמת העל.
לכן, כל הארגונים שחרתו על דגלם מלחמה גרעינית, לאמור, התנגדות לגירעון, פועלים בין בכוונה תחילה ובין מתוך עיוורון מדיני - בכיוון ההפוך.