הטור של פריצי

שר החינוך גדעון סער חתם על תקנה שמאפשרת לתת מילגה חודשית מקופת המדינה לאברכים שלומדים בישיבה רק 18 שעות בשבוע. עד היום, כדי לקבל מילגה, אברך היה צריך "למות באוהלה של תורה" במשך 35 שעות בשבוע. זה יוצא 7 שעות לימוד ליום, 5 ימים בשבוע, שזה אפילו פחות משעות העבודה הנהוגות בשבוע עבודה בישראל. זה היה התקן של "להקדיש עצמך ללימוד תורה יום ולילה", תמורת פטור משירות וקבלת הקצבות. תודות לגדעון סער, מעכשיו תספיק מחצית המכסה: רק 18 שעות לימוד לשבוע, שזה 3 שעות ליום, ואם רוצים אפשר לרכז הכל ליום אחד, לגמור ענין ובשאר השבוע ללכת לים. אולי אפשר לבקש מגדעון סער וחבריו מגלגלי העיניים בליכוד להפסיק לעבוד עלינו? תחתמו כבר בתקנה נבזית אחת על כל מה שהתחייבתם לחרדים: פטור מכל מיסוי וארנונה, פטור מחובת שירות, תמיכה לכל החיים בכל בני המשפחה, דירות חינם וכיוצ"ב, וגמרנו? כי כשאונסים את כל הציבור, גם אם עושים זאת לאט לאט ובכל פעם בצורה אחרת, זה עדין אונס ומעשה מגונה. וקוראים לו גדעון סער. לא מישהו אחר.

ברלוסקוני עומד לדין באשמה ששילם לרקדנית מרוקאית צעירה בת 17 תמורת יחסי מין. למי שלא בקיאים יובהר שבאיטליה זו לא עבירה לשלם תמורת יחסי מין וזו גם לא עבירה לשכב עם צעירות. רק אסור לשלם להן עבור זה, מה שמסביר למה איטליה היא ארץ עליזה ומאושרת, שלא משחיתה את הנוער עם ענייני כסף. ברלוסקוני לא מואשם שהוא שילם זאת מתקציב המדינה, ובניגוד למצופה אצלנו מאדם בגילו (74), הוא גם לא הלך לרופא להביא אישור מדובר בעלילה כי הוא לא כבר מסוגל פיזית. להפך. לא פלא שמחצית מהאיטלקים תומכים בו ומצפים שאחרי שטענות התביעה תוכחנה עובדתית, דווקא אז הוא יזוכה, ולאו מנימוקים של ספק או רפיון. עכשו אתם מבינים למה האיטלקים הם העם שהצליח ליצור את הקפלה הסיסטינית, להוציא לכביש מכוניות ספורט יפהפיות ואפילו להפוך מילים של שירים מזרחיים לאופרה קלאסית בינלאומית? הם פשוט לא לוקחים את המימסד שלהם ברצינות ומתייחסים לכל המעורבים הפוליטיקה כמו באופרטה קלילה: לפרלמנט הם בוחרים צ'יצ'ולינות, למינהל הציבורי הם ממנים מאפיוזים ומנהיגיהם מזמינים לעצמם נערות ליוווי ורקדניות מרוקאיות (על חשבונם), אבל עוזבים במנוחה את המזכירות בלשכה. תארו לכם פרשה דומה בישראל. בתוך שעתיים היא הייתה מתמקדת במימון הכפול: איך זה שהבונדס מימן את הפרוצה אבל נשלחה חשבונית גם לקק"ל.

חוגים פנימיים במשרד המשפטים התלוננו שהמכרז לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה נתפר מראש לעוזרו האישי, רז נזרי. מכרז תפור זה בהחלט מתאים למשרד המשפטים ולא משהו מפתיע. מצד שני, ועדת האיתור שבחרה בנזרי תמכה החלטתה בטענה שהוא היה העוזר של שלושה יועצים משפטיים לממשלה (אלייקים רובינשטיין, מני מזוז ויהודה וינשטיין), וכי יש לו ניסיון רב מאד בפלילים. צאו וראו: בכל מקום בעולם עוזרו של היועץ המשפטי לממשלה צמוד לבוס שלו העובד מול שרי הממשלה, ולכן הוא מתמחה בדינים בינלאומיים, בשאלות של חוקה, או ביחסי המדינה מול האזרח. גם אצלנו העוזר צמוד לבוס שלו שעובד עם שרי הממשלה, אבל בגלל זה הידע והניסיון היחידיים שהוא צובר זה בפלילים.

קלייטון סווישר עומד בראש "יחידת השקיפות" של "אל ג'זירה" ואינו חבר בתנועה הציונית. בימים אלה הוא מפרסם ספר בשם "מסמכי פלשתין – סוף הדרך" המתבסס על פרוטוקולים פלשתינים פנימיים, תרשומת שיחות בין נציגים ישראלים לערבים, דוחות מודיעין אמריקנים וכדומה. כאיש תקשורת בכיר שמתמחה באזור שלנו הוא צבר ידע, ניסיון והכרות עם החברה הפלשתינית, ולכן שווה לשמוע מה הוא אומר. לא צריך להסכים, לא חובה לקבל, אבל רצוי להקשיב. ואלה דבריו: "אם הציבור הערבי היה מקבל היום אפשרות להצביע בעד שלום עם ישראל, או להתאחד כערבים ולהתחייב לשחרור כל פלשתין ההיסטורית, אני בטוח שהם היו בוחרים באפשרות השניה". מוגש למי שמתלבטים עדין אם את השקל הבא שלנו עלינו לתרום לקידום הדמוקרטיות בעולם הערבי, או לשיפור תוכנית האימונים של גבעתי וגולני.

שוב קופצים "ביטחוניסטים" וראשי שב"כ לשעבר, כמו עמי איילון כרמי גילון ויעקב פרי, ומכנסים מסיבת עיתונאים בה הם תובעים לשחרר את גלעד שליט תמורת המחיר שהחמאס דורש. מעולם לא נעשה שימוש טיפשי ומטומטם כל כך בתואר ה"לשעבר" כמו במקרה הזה. כל אחד מהאנשים הללו בהחלט יכול היה למסור בשיחה בארבעה עיניים את עמדתו לראש הממשלה. אבל לנופף בה במסיבת עיתונאים, זה פשוט לשדר ולהודיע לעולם הערבי שככל שהם ירבו להתעקש ולסחוט אותנו, כך אנו נאבד עצבים ונמהר להיכנע. אין הרבה דברים טובים לומר על ביבי בימים האחרונים. אבל אם יש מקום בו הוא מגלה חוש אחריות ויכולת עמידה מול לחצים, זה בסירובו להיכנע לסחטנות החמאס ובהתעקשותו על תנאים מסויימים בנושא המחבלים. לזכותו שהוא גם לא נשבר ולא מרטיב במכנסים בגלל כמה "לשעברים", שעם כל הכבוד להם, דעתם אינה אינטליגנטית יותר או נכונה יותר או חשובה יותר, מדעתם של סתם אזרחים שמבינים שמדינה אינה אמורה לזחול על הריצפה מול כל איום, סחטנות או אפילו שבוי שלא חוזר. זה כואב. זה קורע לב, אבל זו מדינה וכך צריכה ממשלתה אמיתית לפעול. כדאי שנזכור שלו רצינו ממשלת יודנראט, יכולנו להישאר בפולין.