שלום קתרין אליזבט, או, בשמך המקוצר והנסיכותי קייט, אשר ששני מיליארד בני אדם בכל רחבי העולם (לא ספרתי, אבל זה האומדן) ראו אותך בשעה שלוש עשרים וחמש מתנשקת, לראשונה כאישה נשואה, עם בעלך הטרי. "צרפתייה קלילה" תיארו פרשני הנשיקות את נשיקת הבתולין הראשונה שלכם כזוג נשוי. שיהיה. אני לא יודע האם ואם כן מי וכיצד, קייט, הכינו אותך לחיי המלכות העתידיים שלך, אבל דבר אחד בטוח וודאי: ליידי די את לא תהיי. גם אם תיסעי לפעמים בכרכרה מלכותית עתיקה, מראשית המאה.
מהיום, 29.4.11, שבו את נושאת בתואר אצולה רשמי - הדוכסית מקיימברידג', לא רק רף הציפיות ממך עולה אלא גם מד ההשוואות. בעל כורחך יהיו מי שיצפו ממך להיות תואמת או, למצער, מזכירה את אם בעלך, הנסיכה דיאנה, אשר יותר מאשר שמה האמיתי לעד ינון שמה המיתי - ליידי די.
היה לה מה שאין לך, חביבתי. קסם. הילה. כריזמה. אישיות סוחפת. נשיות כובשת. משהו חידתי, לא מפוענח, צופן סוד. גם כשהיא חייכה ועיני אורו משהו בה, קשה למישוש וקשה יותר להגדרה, היה כבוי בעיניה. עצב תהומי אשר שום שמחה לא יכלה לו. אל תנסי להיכנס לנעלי המרכבה המוזהבות שלה, כי את תיפלי. אל תנסי להיות מי שאינך כי את תיכשלי. היי מי שאת - מי? די יהיה בכך, כי ליידי די את לא תהיי, קייט.
דרך ארוכה צפויה לה. בכל שביל-בצד בה, בדרך המלך ובדרכי משרתיו, בצמתים המרכזיים ובנתיבים הצדדיים, לרבות באין כניסה ואין מוצא את תגלי אותם, אורבים עם עדשותיהם המושחזות, ככידוני חרבות העתידים להינעץ בך - צלמי הפאפראצי הבלתי נלאים, הבלתי נדלים, הבלתי אפשריים. את תצטרכי לחיות אתם, הדוכסית קייט, גם ובעיקר כאשר תתעבי ותשנאי ותרצי להרוג אותם; גם אם וכאשר הם יעשו - והם יעשו! - לך את המוות. את תיאלצי לחייך חיוך שיבליע את הדמעות. את תיאלצי לא פעם לחרוק שיניים ולחשוק שפתיים, להתכווץ ולהיאכל מבפנים, ולחייך. זה יהיה קשה ומפרך, אבל הבחירה בוויליאם להיות בעלך הייתה גם בחירה במחיר הבלתי נמנע שייגבה ממך מדי יום על נישואין ליורש העצר הבריטי המפורסם בעולם.
אף שאיני בוחן כליות ולב ובוודאי לא חוקר אותם, נדמה היה לי שזיהיתי בחיוך שלך צל-צלה של חרטה או של מבוכה, אולי של חשש-מה. ייתכן כי נתקפת בעתה טבעית, צפויה, אנושית כל כך. אחרי הכול, לא בכל יום את מתחתנת מול שליש מאוכלוסיית העולם בשידור ישיר.
הזמן יחלוף. גם בחיי הזוהר שתחיי השגרה תעטוף אותך בשמיכת בד זיפנית ואפורה. לא קלה תהיה דרכך הקוצנית הסוגה בשושנים. את תרגישי דקירות. אבל בשורה התחתונה, קייט, הכי חשוב שתפנימי את העובדה כי ליידי די את לא תהיי. אני לא יודע אם את מתכוונת לראות בה מודל לחיקוי או, אולי, דוגמה לכל מה ולכל מי שלא היית מאחלת לעצמך להיות. כך או כך. תהיי מי שתהיי, בצלמך ובדמותך, במעלותייך ובמורדותייך, ביתרונותייך ובחסרונותייך. ליידי די את לא תהיי. די לנו באחת ויחידה שהייתה ואיננה אבל הלב והגעגוע חשים ויודעים כי היא הייתה והיא עודנה.
מזל טוב, קייט.