גם ערפאת היה המן כזה, שלא רק רצה להרוג יהודים, אלא בפועל הרג יהודים רבים והשאיר אלמנות ואלמנים רבים, יתומות ויתומים רבים ואלפי פצועים וסובלים. יש אומרים שכל ילד בישראל יש לו פציעה נפשית מאדם קרוב לו שנהרג.
זה נכון שנאמר [משלי כד יז]: "בנפול אויבך אל תשמח", אבל יש אויבים ויש אויבים. במסכת מגילה [טז, א] מסופר, שכאשר מרדכי נלקח על הסוס, על-ידי המן, הוא לא נהג בו רחמים יתרים. וכנשאל על ידו: הרי כתוב "בנפול אויבך אל תשמח"? ענה לו: לא מדובר עליך.
גם ערפאת היה המן כזה, שלא רק רצה להרוג יהודים, אלא בפועל הרג יהודים רבים והשאיר אלמנות ואלמנים רבים, יתומות ויתומים רבים ואלפי פצועים וסובלים. יש אומרים שכל ילד בישראל יש לו פציעה נפשית מאדם קרוב לו שנהרג.
אמנם כאשר המלאכים רצו לשיר ולהצטרף לשירת בני ישראל אחרי קריעת ים סוף, ריבונו של עולם מנע בעדם ואמר: "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" [עיין סנהדרין לח, ב. מגילה י, ב]. זה נכון, אבל בני ישראל כן אמרו שירה! וגם אנחנו לא מלאכים, כמו שכתוב בספר "אש קודש" לאדמו"ר מפיאסצנא, הרב קלמן קלמיש שפירא, שנכתב תוך כדי השואה: האם מלאך פעם חטף מכות? האם מלאך פעם נרצח? האם מלאך חטף השפלות? אנחנו כן! לכן במצרים המלאכים לא סבלו, אז שלא יאמרו שירה. אבל אנחנו כן סבלנו, סבל נורא ולכן ביציאת מצרים "אז ישיר משה". וכן מרים וכל הנשים יצאו בשירים ובמחולות אחרי קריעת ים סוף וטביעת מצרים.
על ערפאת יש לומר "ותעבור הרינה במחנה" [מלכים א כב, כו] ויש לומר "באבוד רשעים רינה" [משלי יא, י].
וננוחם בבניין ירושלים.