בטקס מרגש בלשכת ראש הממשלה בירושלים הועלה
יוחנן דנינו לדרגת רב-ניצב ונכנס לתפקיד המפקח הכללי של משטרת-ישראל. האתגרים הניצבים בפניו אינם פשוטים ונפרסים על פני שלושת התחומים העיקריים הבאים: הראשון - עצמאותה ואי תלותה של משטרת-ישראל בגורם כלשהו, זולת שלטון החוק. השני - וידוא כי פעולותיהם של אנשי המשטרה תעשינה במקצועיות ובגדר האתיקה המקצועית. התחום השלישי הינו הבאת הארגון ליעילות ולאפקטיביות מירביים. שלושת התחומים האלו קשורים זה בזה כמקשה אחת ואין בהם סדר עדיפויות. כך למשל: היעילות ואפקטיביות אינה באה על חשבון האתיקה המקצועית. תלות בגורמים פוליטיים עלולה לפגוע במקצועיות, שבלעדיה לא תושג יעילות.
עצמאות ואי תלות
כל גוף אוכף חוק, הפועל במסגרת הרשות המבצעת, נתון למרות הדרג הפוליטי. הדרג הפוליטי הוא אשר מתקצב את המשטרה, אמור לקבוע את מדיניות האכיפה, וחייב לפקח על פעולות הארגון כשלוחו של הציבור. על-מנת שיתאפשר לדרג הפוליטי למלא את חובותיו כהלכה, העניק לו המחוקק סמכויות ניכרות ובעיקרן הסמכות למנות קצינים בכירים. במשטרת-ישראל מתמנה כל קצין מדרגת סגן-ניצב ומעלה - ומדובר בכמה מאות כאלו - על-ידי השר לביטחון הפנים. השר הממונה על המשטרה, כאיש פוליטי, אינו אמור לנהל אותה. ניהול המשטרה נתון לדרג המקצועי. בשל היותו של השר איש פוליטי, ישנם עניינים שראוי כי הוא לא יתערב בהם כמו חקירות המתקיימות נגד עובדי ציבור בכירים ובעיקר נגד נבחרי ציבור.
במציאות, חלוקת התפקידים בין הדרג הפוליטי ובין הדרג המקצועי המבצע היא מורכבת מאוד ואינה באה תמיד לידי ביטוי כפי שראוי היה שיהיה. קונפליקטים בין שר ובין מפכ"ל על חלוקת סמכויות ואחריות אינם נדירים, ונובעים בעיקר מאישיותם של השר והמפכ"ל. ההרכב הנוכחי של צמרת המשרד לביטחון הפנים אינו מבטיח חיים קלים למפכ"ל.
הן השר - ח"כ
יצחק אהרונוביץ - והן מנכ"ל המשרד - רב-גונדר בדימוס
יעקב גנות - היו בעברם ניצבים במשטרת-ישראל ומועמדים לתפקיד המפכ"ל, תפקיד אשר בוודאי לטעמו של כל אחד מהם נגזל ממנו שלא בצדק. לאהרונוביץ ולגנות גם רקע משותף בשירות במשמר-הגבול (שניהם גם פיקדו על החיל) ודומני כי בעבר הרחוק היה גנות אף מפקדו של אהרונוביץ.
לא מן הנמנע כי שני "המגבניקים" לשעבר, המנהלים כיום את המשרד, עלולים לנסות ולהתערב בניהול המשטרה. מצד אחד אמור המפכ"ל לקיים איתם יחסי עבודה תקינים והוגנים, ולקבל את מרותו של השר בכבוד וכראוי. מצד שני על המפכ"ל לעמוד כחומה בצורה כנגד כל ניסיון של המיניסטריון להתערב בניהול השוטף של המשטרה. אחת הדרכים המתוחכמות של השר להתערב בניהול המשטרה ואף לבוא חשבון עם קצינים ש"הציקו" לדרג הפוליטי, או "נעמו" לו - היא באמצעות קידומם, או אי קידומם, של קצינים בכירים.
ראוי כי המחוקק ייתן דעתו לפוטנציאל הקונפליקט שבין השר ובין המפכ"ל, המובנה בהגדרת תפקידיהם, ויעניק למפכ"ל דרגות חופש גדולות יותר על חשבון סמכויותיו של השר. כך למשל רצוי כי הסמכות למנות קצינים בכירים, עד דרגת תת-ניצב, תופקע מידי השר ותימסר בלבדית למפכ"ל.
מקצועיות ואתיקה מקצועית
למרבה הצער תקלות מבצעיות וליקויים בחקירות אינם חזיון נדיר, לרבות כשלים שהביאו לזיכוי עבריינים מסוכנים והפללת חפים מפשע. גם כשלים ערכיים מתרחשים חדשים לבקרים. אחת הפרשיות החמורות המבטאת כשל ערכי קיצוני הייתה פרשת השוטרים מניחי מטעני החבלה מנהריה. למרבה הצער תגובת פיקוד המשטרה בעבר לכשלים אלו לא הייתה תמיד נחרצת ומשרשת. לפעמים אף הייתה דו-ערכית ורופסת.
תנאי הכרחי להבטחת מקצועיות וערכיות הוא שיפור דרסטי בשכר השוטרים בדרגות הזוטרות. משכורתם של השוטרים בניידת הסיור או ברכב הבילוש, של החוקרים מהשורה ושל אנשי המודיעין בשטח היא בושה וחרפה ממש. אנשים אלו, חלקם בשנות השלושים לחייהם ובעלי משפחות, משתכרים כ-5,000 שקלים בחודש. חודש העבודה שלהם כולל עבודה בלילות, בשבתות ובחגים; "תגבורים" ועבודה במערך "שלדי" (משמרת בת 12 שעות); ומעל לכל מדובר בעבודה קשה, שוחקת ומסוכנת. אין דרך פלאית לקיים מערך שוֹטרוּת מקצועי ואתי אלא גם באמצעות תגמול כספי ראוי.
הצמדת תנאי השכר של השוטרים למשרתי הקבע בצה"ל הייתה בשעתו פריצת דרך נחשונית לטובת המשטרה. אך מאז חלפו שנים והתברר כי אוכלוסיות אחדות במשטרה, בעיקר בעלי הדרגות הנמוכות, רק נפגעו מהצמדה זו ויש לתקן עיוות זה לאלתר. ניתן כמובן לצמצם את היררכיית הדרגות המשטרתיות ולהעמידו על היררכיה של עשר דרגות בלבד (במקום כעשרים היום) המבטאת כהלכה את המדרג הפיקודי האמיתי שבכל מקרה אינו מורכב מעשרים שלבים. ניתן גם לגייס שוטרים חדשים בדרגת רב-סמל-מיוחד (רס"מ) ומעלה, שתבטיח שכר התחלתי סביר, ובהתאם - לשדרג באחת את כל המשרתים כיום בדרגות הנמוכות מרס"מ.
יעילות ואפקטיביות
להגברת תחושת הביטחון, לבלימת תופעת הפשיעה וצמצום בתאונות הדרכים במסגרת המשאבים העומדים לרשות המשטרה, יש לקיים תהליכים שתכליתם וידוא כי הארגון פועל ביעילות ובאפקטיביות. אין טעם להוסיף משאבים לגוף שאינו יעיל. כל תוספת שכזו תיבלע ב"חור שחור" של חוסר יעילות. כדי להבטיח כי כל היחידות במשטרה תפעלנה כראוי, תוך ניצול מיטבי של המשאבים העומדים לרשותן, יש להבנות במשטרה מנגנון של ביקורת פנימית "אמיתית", כשלצידה גופים יעילים שייטפלו בתלונות הציבור ובקבילות השוטרים.
האמת הידועה חייבת להיאמר גם אם היא מביכה. הביקורת פנימית הקיימת כיום במשטרה היא רחוקה מלהשביע רצון. הגוף המטפל בתלונות הציבור הוא רפה ומדולדל. נציב קבילות השוטרים, האוזן והפה של השוטרים, מוצב במיניסטריון ונתפס כגורם שולי וזניח במקום שיהיה סמוך על שולחנו של המפכ"ל וייהנה מתשומת ליבו באופן בלתי אמצעי.
מעל לכל אלו המפתח לתקינות ויעילות של סוכנות לאכיפת חוק הוא הפתיחות והשקיפות. גוף מסוגר הוא גוף מנוכר ומתגונן. אמון הציבור במשטרה לא יעלה אם הגוף לא ייפתח לציבור. החשיפה תתרום להגשמת העצמאות ואי התלות, לשיפור המקצועיות והערכיות, ולהגברת היעילות והאפקטיביות. אתגרים אלו אינם ניתנים למימוש באופן מוחלט. מימושם הוא בגדר חזון שיש לפעול להגשמתו ללא לאות, ובכך לצמצם את הפער בין המצוי לרצוי.
