יום קשה עבר על כוחותינו. מצפון נפתחה הרעה, כשמאות סורים חדרו אל תוך שטחה של מדינת ישראל, אל הכפר מג'דל שמס. הם היו שם במשך שעות. למזלנו הם נשארו שם. הבשורה שהם נושאים עימם היא פשוטה - יש לנו גבול חדיר, מצפון ומדרום (במצרים אפילו גדר תיל עלובה אין). הם היו שם שעות, והתארגנו, כך על-פי עדויות. תארו לעצמכם מה היה קורה לו היו נכנסים עם חגורות נפץ עליהם וממשיכים את המסע בארץ הקודש. הרי עדיף ליההרג כשאהיד מול היאהוד ולא על-ידי שליחי הרודן העלוואי אסד.
בתל אביב היה את פיגוע הדריסה, בו נהרג אביב מורג ז"ל. בירושלים את המהומות הרגילות במזרח העיר באזור סילואן, וגם המהומות באזור מחסום קלנדיה. דרום רצועת עזה היה רועש וגועש, כשההמון צבא על מחסום ארז.
בסוף היום הזה, יצא
בנימין נתניהו בהכרזה על מחויבותו להגן על ריבונות ישראל ועל גבולותיה, כשהוא מזכיר שיום זה נקבע ליום בו הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל, ולא על התאריך בו הפסידו הערבים את בתיהם במלחמת ששת הימים - כאילו אומר: זה לא הכיבוש. זה משהו עמוק מזה.
אז נתניהו טוב במילים. תמיד היה. בסוף היום כבר הועברו לרשות הפלשתינית אותם כספים ששטייניץ התעקש לא להעבירם, לאחר הסכם הפיוס בין הרש"פ לחמאס. כן, או אז היו הצהרותיו של הממשלה ברורות - אין להעביר כסף לארגון טרור.
יום קשה עבר על כוחותינו. בתומו, מתברר, כי הכסף בכל זאת יועבר לרשות. גורמים בירושלים מצוטטים כאומרים: "מלכתחילה הצעד הזה עשה נזק". והוא עשה. ישראל קיבלה ביקורת, שהרי חוקיות מניעת כספים במקרה זה מוטלת בספק (מסתבר). שטייניץ מבטיח שהכספים לא יועברו לארגוני טרור. יופי. למה לא יכולתם לוודא שהכספים לא יגיעו לידי החמאס?
החלטה זו מסכמת את השיטה בה מתנהלות ההחלטות כאן - באימפולסיביות. עכשיו נרגענו, אנחנו לא כועסים על הרש"פ שעשו הסכם פיוס עם חמאס (וכנראה שהתעלמו לחלוטין מהתבטאויותיו הלוחמניות של אבו מאזן, שתומכות לחלוטין במהומות של יום הנכבה), ויש קצת לחץ מאמריקה - אז נעביר את הכסף. זה מזכיר את מה שקרה לאחר משט המרמרה, כשהסירו את המצור על עזה. קצת לחץ ומתקפלים.
אז יש שתי אפשרויות כאן: או למנוע מלכתחילה את הלחץ, ולא לעשות את מה שנראה בסופו של דבר כטעות; או לעמוד איתן, חזק, יציב, כי "חשוב שנסתכל בעיניים פקוחות על המציאות ונדע מול מי ומה אנחנו מתמודדים". אבל כמו שאמרתי, נתניהו חזק במילים. את זה תמיד ידענו.
