אז מה היה לנו שם?

ראש הממשלה נכנס לעימות מיותר עם אובמה. עם כל הכבוד לקונגרס, על שני בתיו, הוא איננו מנהל את מדיניות החוץ של ישראל אלא הבית הלבן. שנית, אין לדעת אם אובמה יעבור את המשוכה האנליטית של פרשנים היודעים לקרוא בקפה או בתה, לפיה אובמה לא ייבחר לקדנציה נוספת. מוטב להמתין. אובמה עצמו מודע היטב להלכי הרוח הפוליטיים והוא ביטא זאת היטב בנאומו כאשר טען שהוא מודע היטב לעובדה שהוא פתח במערכת בחירות. על אובמה אפשר לקבוע בוודאות שהוא איננו בעל צבע עור לבן. לקבוע שהוא אידיוט גמור, זו הגזמה רבתי. הנשיא רוצה מראש הממשלה תוכנית אופרטיבית, מעשית, להנעת תהליך השלום. ראש הממשלה לא סיפק זאת אלא נאומים. האם נאומים אלה יספקו את אובמה, קשה להמר. ימים יגידו. ראש הממשלה חייב לצאת במתקפה מדינית ובמרכזה תוכנית אמיתית וברורה לא כדי לרצות את ה"פריץ" אלא כדי להועיל לישראל. תוכנית כזו תחלץ את ישראל ממצבה הבינלאומי העלול, חלילה, להידרדר עוד יותר. אנו זקוקים לעזרת הממשלים האמריקניים כאוויר לנשימה. שנית, תוכנית של ישראל תוכיח, פעם נוספת, שסרבני השלום האמיתיים הם הפלשתינים. את העובדה ששישה ראשי ממשלה לא הצליחו להגיע להסדר לא ניתן יהיה למחוק. אבו מאזן איננו מנהיג מזן שונה מאלה שאנו מכירים ברשות הפלשתינית, מאז ערפאת ועד היום. ה"אריזה" שונה, התוכן זהה. מה לעשות שהעולם איננו מוכן לקבל עובדות אלה, וודאי לא אובמה. רק מתקפה דיפלומטית ישראלית שבמרכזה תוכנית ברורה להקמת מדינה פלשתינית על-פי קווי המתאר של בנימין נתניהו, ומאידך-גיסא שמירת האינטרסים הישראלים, יוכיחו שהפלשתינים הם סרבני שלום, הם אינם מוכנים להכיר בישראל כמדינת לאום יהודית, הם ומנהיגיהם, לדורותיהם, אשמים במצבם. כמו בבית משפט, אין אפשרות להרשיע ללא הוכחות חותכות. מוטב לישראל להקדים ולעשות זאת.

לאחר כל הדרמות המדומות שהצדדים ניסו לפמפם כל הזמן, ניתן להסיק כמה מסקנות ענייניות, נטולות ספינים תקשורתיים המשרתים את הפוליטיקאים בעתות מצוקה. אם הביקור של ראש הממשלה בארה"ב נועד לגשר בין חילוקי הדעות שקיימים בינו לבין הנשיא ברק אובמה, בוודאות ניתן לקבוע שחילוקי הדעות לא זו בלבד שלא נעלמו אלא העימות האישי והסלידה ההדדית גברו על המהות. ראש הממשלה בא לוושינגטון כדי להציג את משנתו. כל מי שקורא וחוזר וקורא את נאומי ראש הממשלה, חייב להודות שיש בהם אשרור עקרונות "בר-אילן" עם תוספת משמעותית למדי, היינו לא כל ההתנחלויות ייכללו במסגרת חילופי השטחים. עד הביקור בוושינגטון מר נתניהו לא אמר זאת מפורשות. כל שאר הדברים נאמרו בכנסת לפני נסיעתו של ראש הממשלה לארה"ב. והעיקר: יש הטוענים שנתניהו איננו מאמין בעקרונות ההסדר שעליהם הוא דיבר ואין בכוונתו להגיע להסדר. אין באמירה זו יותר מאשר בכל הערכה סתמית. המבחן האמיתי איננו באמירות ובנאומים אלא במעשים. יחד עם זאת, גם אם עקרונות אלה שהציג ראש הממשלה, הן בישראל והן בארה"ב, ייקבעו בתודעה העולמית והם יחייבו בבוא היום, בין אם נתניהו יהיה אז ראש הממשלה ובין אם לאו. כישראלי, שמחתי שראש הממשלה קיבל אהדה כה גדולה בישיבה המשותפת של שני בתי הקונגרס. למרות זאת, אין לשכוח שנאומים מסוג זה מחייבים הרבה מעבר לרטוריקה עצמה. מה שאמר נתניהו לא יישכח וייתכן מאוד שהוא יידרש לפרוע את השטר.