גבולות בני-הגנה

צפיתי בנאום ראש הממשלה בקונגרס, עקבתי אחר מחיאות הכפיים הסוערות, הייתי גאה בהצלחתו הרטורית המרשימה של בנימין נתניהו. אלא שדקות ספורות לאחר שכבתה הטלוויזיה שאלתי את עצמי מספר שאלות, שאלות אשר חברי הקונגרס לא שאלו. ארבע מהן אעלה כאן. שאלה א': עם מי עתידה ישראל לנהל משא-ומתן ולהגיע להסכם? בנימין נתניהו נדרש לנהל בשמנו מו"מ עם הפלסטינים (ועם הסורים) במטרה להגיע להסכם מדיני. מחיאות כפיים במרכז הליכוד, בוועידת איפא"ק ובקונגרס האמריקני אכן מחממות את הלב, אך אינן מקרבות אותנו כהוא זה להסכם עם הפרטנר הערבי ואף לא לתמיכה של המערכת הבינלאומית, לאותם נציגים שישבו בספטמבר בעצרת הכללית של האו"ם. חשוב שנבין ונזכור זאת. אני משוכנע כי גם בנימין נתניהו מבין וזוכר זאת. שאלה ב': מה הם גבולות בני-הגנה? שוב ושוב שמענו כי קווי ה-4 ביוני 67' אינם בני-הגנה. אלא שלא זו השאלה. ישראל יכולה להתמודד מול אויבים ואיומים בהצלחה לא מבוטלת מזה יותר מ-60 שנה. ישראל עושה זאת למרות שתנאי היסוד של השטח, של תוואי הגבול ושל יחסי הכוחות המספריים כולם לרעתנו. השאלה האמיתית איננה שאלת הקווים אלא שאלת האיום. אל מול איזה אויב, מול איזה איום/איומים חייבת ישראל להיות ערוכה ומסוגלת להגן על עצמה? האם מדובר על איום חוזר של מלחמת העצמאות, כאשר צבאות אויב ינסו לכבוש את הארץ מצפון, ממזרח ומדרום? האם זו אירן אשר תנסה לשגר טיל נושא ראש גרעיני לעבר ליבה של מדינת ישראל? האם זה איום הטרור, איום של מחבלים מתאבדים הנושאים חגורת-נפץ? או שאלה אלפי רקטות הקסאם וטילי הסקאד שישוגרו לעבר מרכזי האוכלוסייה? שאלת קווי ה-4 ביוני רלוונטית רק לאיום הראשון, לאיום המתקפה הכלל-ערבית ומכל הגבולות. קווים אלה אכן אינם בני-הגנה. דוד בן-גוריון היה מודע לבעיה, הוא ידע שאין לנו תשובה צבאית מניחה את הדעת והחליט על אסטרטגיה של הרתעה, על איום נגדי בנשק האולטימטיבי. שאלה ג': האם קו גבול אשר יכלול את שלושת גושי ההתנחלות הגדולים - הוא הקו שיבטיח את בטחונה של ישראל? ראש הממשלה ציפה כי הנשיא אובמה יאמץ את העמדה שלפיה שלושת גושי ההתיישבות היהודית בגדה המערבית יסופחו לישראל במסגרת ההסכם העתידי. כלום התכוון נתניהו בכך ששלושת הגושים יסופחו לישראל ללא צורך בהסכמת הצד השני? שלא כתוצאה מן המו"מ? מן התן וקח? ומיד עולה שאלה אחרת - כלום יהיו גבולותיה של ישראל, הכוללת את שלושת הגושים, גבולות שהם כן בני-הגנה? ראוי לומר האמת לעם - אין לשלושת גושי ההתיישבות דבר עם צורכי הביטחון של מדינת ישראל. לא רק שאינם תורמים לביטחון, אלא שהקמתם - ובהנחה שיישארו בידינו גם בעתיד - יוצרת בעיה ביטחונית חדשה, יוצרת צורך חדש להגן עליהם. שאלה ד': מה ההסבר להתנגדות למשא-ומתן "על בסיס קווי 67'"? הנשיא אובמה השתמש בנוסחה זו כדי לקבוע כי גודל השטח שיעמוד לרשות המדינה הפלסטינית חייב להיות כגודל ה"גדה המערבית" ב-67'. שינויים בקו של אז יחייבו חילופי שטחים בגישה של אחד לאחד. ראש הממשלה לא התנגד לקווי יוני 67', אלא לגודל השטח שהוא מוכן לייעד למדינה הפלסטינית. אנו יודעים מה הציעו אהוד ברק ואהוד אולמרט בעניין זה לפלסטינים. מה מוכן בנימין נתניהו להציע למדינה הפלסטינית? שתי מילים: "נהיה נדיבים"! בשאלה קריטית זו נדרשה תשובה מפורשת יותר. וזו לא ניתנה.