שנות ה-60 של המאה החולפת משייכות את הרב (הרברט) דובין (75), אמן הציור הקוביסטי, לראשי חבורת "ילדי הפרחים" של קליפורניה, באותם ימים רוויי מתח שהותירה אחריה מלחמת וייטנאם. יחד עם אמנים ידועי- שם, כמו פול סיימון, גרייטפרל דד, ג'ניס גופלין ומיילס דייויס, הוא ביקש ליצור עולם שליו ורגוע יותר.
בהטיית שכם עם החבורה הנכבדה הזאת, הצליח דובין להטביע את חותמו על מהפכת האמנות האוונגארדית, שהתחוללה באותה עת ברחבי אמריקה בתחומי המוזיקה והציור. מאחוריו קוריקולום מרשים של יצירתיות מן המעלה הראשונה, עם תערוכות למכביר בגלריות ובמוזיאונים על פני הגלובוס כולו.
כישרון פנומנלי
עם מורשת ענפה מבית יהודי בלוס-אנג'לס וכצאצא למשפחה מיוחסת שמוצאה מאודסה, החליט דובין, בערוב ימיו, לנטוש את ארץ-הולדתו ולהשתקע בארץ. לפני שנה הוא מצא, סוף-סוף, מנוחה ונחלה ביפו ופתח שם, ברחוב אליעזר בן יוסי 3, גלריה צנועה, הנושאת את שמו והעמוסה במבחר מיצירותיו.
כישרונו האמנותי הפנומנלי התגלה עוד בשחר-נעוריו, בהשראתם של ענקי הציור הקוביסטי, פאבלו פיקאסו וחואן גריס, שהותירו עליו רושם בל-יימחה. מלבד ההשפעות הקוביסטיות האדירות שינק מהשניים, באה לידי ביטוי מודגש בציוריו גם השפעתם של לימודי האדריכלות, בצד לימודי האמנויות העדינות שבהם השתלם.
רושם עז
כני הפעולה הראשוניים שלו היו בלוס-אנג'לס, במפרץ סן-פרנסיסקו, בסוסליטו ובסנט-דייגו של קליפורניה. באלפי הציורים, מלאי החיות הרבה שהפיק, משתקפת לאשורה צבעוניותם העזה של גווני השמן והאקרילק על גבי בד הקנווס, המשמש בסיס איתן לציוריו. ההשפעה האקספרסיוניסטית שלו בהם מתמזגת היטב בצבעוניות דומיננטית, תוך שימוש מוקפד באדום ובכתום על גבי הבד, ומותירים אחריהם רושם עז על הצופה.
הכל זהב
ההשפעה הקוביסטית של גריס ניכרת אצלו בציוריו האורבניים, המאופיינים בקווים גיאומטריים צפופים. פה ושם הם מזכירים את פיקאסו, אבל נושאים בחובם אופי רך יותר, המתבטא בדמויות האנוש שלו, במיוחד של נשים, שיש בהן מידה מסוימת של פיגורטיביות.
מלבד ציורי השמן והאקרילק המרשימים, יצא לפניו שמו של דובין גם בפיסול תכשיטים מזהב. יצירת הפאר שלו היא משחק-שחמט, על כליו, העשויים על טהרת המתכת האצילה. יצירה זו הוא הותיר אחריו בלוס אנג'לס, טרם שעלה לארץ. עם לקוחותיו הנאמנים נמנים אספנים רבים, ששמו מגיע אליהם מפה לאוזן, ושליבם נוהה אחר יצירותיו האמנותיות.