הגם שכמעט כל ישראלי שני (לא אנחנו) כבר ביקר בתאילנד, מסתבר שכדי לטעום ממעדניה הפיקנטיים אין שום צורך להרחיק עד אליה. אחרי ככלות הכל מוצעת הקולינריה שלה במסעדות רבות בארץ, כשאחת הטובות שבהן היא "הבית התאילנדי" שבתל אביב (בוגרשוב 8 - פינת בן-יהודה), החוגגת כבר שמונה שנים לקיומה.
הגיעו הדברים לידי כך שאחד ממדריכי האוכל שמעבר לים אפילו הרחיק לכת, כשדירג אותה כאחת מעשר המסעדות המובילות בארץ. כשביקרנו בה השבוע התרשמנו, אומנם, מאיכות המזון שלה, אבל לא על דרך ההגזמה. מסתבר שהיא, עדיין, רחוקה מלהגיע למעמד המיוחס לה בחו"ל.
לזכותו של "הבית התאילנדי" ייאמר שהידיים העושות במלאכה בו הן תאילנדיות לכל דבר. אלה מפיקות בישול אסיאתי-פיקנטי בזמן-אמת ובסירים אותנטיים. המסעדה עצמה מעוצבת בהרבה עץ ובצמחייה של במבוקים, מעוטרת במחצלות, ומוארת בתאורת-נרות רכה, כיאה למסעדה תאילנדית מן השורה.
לא רע
היינו בשניים, ומתפריט מנות הפתיחה בחרנו ב"לאב גאו" - סלט-עוף קצוץ גס, עם נענע, כוסברה, בצל סגול, פלפל חריף, מעט לימון ואורז קלוי-כתוש. המנה הייתה חריפה מעט ופיקנטית למדי. בעקבותיה באו העיקריות: "פאד קאפאו" - בשר קצוץ, מתובל בשורשי-תיבול תאיים, קצוצים דק, עם עלי בזיליקום, בצל, שום ופלפל חריף. המנה הוגשה על מצע של אורז לבן, עם חביתת-ירק ממעל. כל הגודש הזה לא הצדיק את ה"הו הא" סביבו.
לעומתה קצר הצלחה רבה ה"גנג גומאי גאו" - תבשיל של חלב-קוקוס בקארי אדום חריף, עם פרוסות-בקר, נצרי-במבוק, פטריות, לוביה, בזיליקום ועלי ליים. לרוויה לגמנו לימונענע מצוינת, טרייה וצוננת, ומים מינרליים. קינחנו באספרסו ושילמנו 160 שקל, כולל תשר של 15 אחוז לשירות מעט עייף. את "הבית התאילנדי" זיכינו ב-8 מתוך 10 הנקודות בסולם הקולינרי.