למי שלא יודע, בעוד כשבועיים עתיד להתפתח מרד צרכנים בישראל, שבו תיבחן לראשונה השפעתן של הרשתות החברתיות. בחמש השנים האחרונות זינק מחיר הקוטג' (כמו גם מוצרי יסוד נוספים) ב-30% בקירוב.
בשנת 2007 הוציאה ממשלתו של
אהוד אולמרט את הקוטג', הגבינה הלבנה, המרגרינה והחמאה מפיקוח, בהנחה שהמחלבות יתחרו ביניהן ואז הצרכנים יוכלו לרכוש מוצרי חלב במחירים מוזלים. אך לא כך הדבר - המחירים עלו וקיימות מספר סיבות לכך:
1) המשק בישראל ריכוזי מאוד ונשלט בידי חמש משפחות: דנקנר, תשובה, פישמן, ורטהיים ועזריאלי.
2) הארגונים האמורים לצמצם את הריכוזיות חלשים ולא מועילים. למשל, הממשלה עשתה הכל למוסס את הצעת החוק הצודקת של חברי הכנסת יחימוביץ' וכץ. הממונה על ההגבלים העסקיים, מרגע שנכנס לתפקיד, לא עושה דבר למנוע מצב זה.
3) בשנים האחרונות לא הוקמו מחלבות חדשות שיתנו תחרות הוגנת ל"תנובה" ול"שטראוס", ולכן בניגוד לדעתו של שטרסלר צריך להחזיר מוצרים לפיקוח כדי למנוע מצב של השתוללות מחירים.
מחיר החלב
מחיר החלב הגולמי הוא אחד הרכיבים המרכזיים בגבינת הקוטג'. מחיר זה נמצא עדיין תחת פיקוח והוא מכונה "מחיר מטרה לחלב בקר גולמי". מחירו של ליטר חלב כפי שהוא נמכר למחלבות עומד כיום על 2.2 ש"ח. משנת 2006 ועד היום עלה מחיר החלב הגולמי ב-32%, אולם מחירה של גבינת קוטג' עלה ב-60%.
הוצאות המחלבות
למחלבות יש הוצאות נוספות הקשורות בשכר העובדים, הוצאות שינוע של הקוטג' מהמחלבות לרשתות השיווק, והוצאות תפעול של המכונות המייצרות את הקוטג'. מלבד זה, ישנן עלויות נוספות של הוצאת כשרות והכנת האריזה.
רווח המחלבות
המחלבות טוענות שהן מוכרות את הקוטג' לרשתות השיווק הגדולות במחירים הנעים בין 4.7 ל-5.2 שקלים. בהנחה שעלות הייצור מסתכמת ב-4.4 שקלים, המחיר משקף רווח שנע בין 7.5% ל-10%.
רווח רשתות השיווק
רשתות השיווק מוכרות את הקוטג' במחירים הנעים בין 6.87 ל-7.79 ש"ח. מסכום זה צריך להוריד את המע"מ שהן משלמות שנע בין 0.9 ל-1.8 ש"ח. כלומר, הרווח שנותר בידי החברות עומד על 1.8-0.7 ש"ח לגביע. מכאן נובע שישנן רשתות שיווק המרוויחות כ-30% על ייצור גבינות.
מרד צרכנים
בישראל קיימת תודעה מעמדית אשר התפתחה לאחרונה בעזרת הרשת החברתית "פייסבוק". הציבור הישראלי המוגדר אדיש עדיין לא יצא בהמוניו לרחובות אך הוא מתקרב לכך. אם מחאות על דלק או טלפון סלולרי מורכבות מאחר שאין להם תחליפים בשוק, דווקא מחאה על מוצרי יסוד בכלל וקוטג' בפרט יכולה להצליח מכיוון שיש למוצרים אלה תחלופות רבות.
אין ספק שכדי שמרד צרכנים יצליח ויסחוף המונים, חייבים אנשים בכירים במדינה, כחברי כנסת, יו"ר ההגבלים העסקיים, זמרים, שחקני תיאטרון, מנחי טלוויזיה ועיתונאים להוביל מאבק זה ולא להישאר מאחור.
תגובת רשתות השיווק למרד הצרכני
רשתות השיווק הגיבו די מהר למחאה הגואה סביב מחיר הקוטג' ויצאו בשורה של מבצעים. כך, למשל, רמי לוי מציע גביע קוטג' ב-4.90 ש"ח ללא התניית קנייה. ברשת "חצי חינם" ניתן לקנות שני גביעי קוטג' ב-10 ש"ח. ברשת מגה בול מציעים לחברי מועדון "מוצר שני בשקל" על גביע קוטג' של תנובה בקנייה מעל 50 שקלים. אבל צריך להבין שמדובר במבצעים זמניים לשבועות ספורים, שלאחריהם ישובו המחירים הגבוהים לפקוד את רשתות השיווק.
הפתרון למשבר
מאחר שלא ניתן ליצור תחרות אמיתית בין המחלבות ורשתות השיווק, חייבים להחזיר את הגבינות לפיקוח כדי שהרשתות הגדולות לא יספסרו במוצר. אין צורך לייבא מוצרי חלב היות שמשק החלב הוא אחד המשקים החזקים והטובים בעולם.