מי אוהב לשלם עמלה? כנראה שאף אחד (על-רקע סערת תקרות דמי הניהול שנקבעים על-ידי משרד האוצר). אולם דמי הניהול המדויקים שנגבים מכל חוסך וחוסך בנפרד נקבעים באופן שרירותי על-ידי החברה. למעט ברי מזל שמיוצגים על-ידי ארגון עובדים או מנהל רווחה עובדים וכולי.
ללקוח, על-פי רוב, אין מודעות לגובה דמי הניהול או לחלופות העומדות בפניו על-מנת להוזיל אותם. החינוך הפנסיוני בישראל לוקה בחסר. בין יתר תוצאות הלקות הזו ניתן למנות שתי פגיעות עיקריות במבוטחים:
הראשונה - הימצאותם של מרבית המבוטחים בתת-ביטוח. כלומר, רובנו רוכשים סכומי ביטוח הנמוכים משמעותית מהצורך האמיתי שלנו ומשאירים את עצמנו ואת יקירינו חשופים לקטסטרופות כלכליות.
הלקות השנייה היא באי-הידיעה ובפסיביות הכלכלית שאנו נוהגים בחיסכון הפנסיוני שלנו ובאדישות כלפי דמי הניהול הנגבים מאיתנו. הנה מספר דוגמאות להשפעת גובה דמי הניהול במוצר פשוט כגון קרן השתלמות, לחוסך בן 30, שצבר 50,000 שקל בקרן השתלמות ומעבידו והוא מפקידים 1,000 שקל מדי חודש
1:
- הוזלת דמי הניהול ב-30% מהמקסימום המותר בחוק תביא להגדלת החיסכון לפרישה ב-15%.
- הוזלת דמי הניהול ב-40% מהמקסימום המותר בחוק תביא להגדלת החיסכון לפרישה ב-21%.
- הוזלת דמי הניהול ב-50% מהמקסימום המותר בחוק תביא להגדלת החיסכון לפרישה ב-27%.
אכן שיעור הגדלה לא מבוטל. לצד הנתונים המספריים חשוב לזכור את קריטריון האיכות של הקופה, כגון מדדי הסיכון, הנזילות ופרופיל המשקיע. חוסך שהביטויים הללו לא נשמעים לו מוכרים ולא ביצע תהליך התאמה מלא של החיסכון למאפייניו האישיים, עלול למצוא את עצמו יום אחד מול שוקת שבורה במקום חיסכון פנסיוני.