זכור את אלטלנה על נשקה וחייליה

לפני כ-63 שנה אנייה של האצ"ל בתפוצות יוצאת לכיוון ישראל הספינה מלאה בציוד מלחמתי ולוחמים. הספינה יוצאת ללא ידיעתו של מנחם בגין וברגע שהוא מגלה הוא הולך לבן-גוריון (ראש הממשלה דאז) ומספר לו על הגעת הספינה. הוא עושה זאת בשביל למנוע התלקחות בין הצדדים ובשל הסכם פירוקו של האצל ואיחודו אל תוך צהל חוץ מגזרת ירושלים שבה המחתרות המשיכו להלחם בנפרד(חשוב לציין שהספינה והנשק נקנו לפי ההסכם, ובשל עיכוב של כמה שבועות בהעמסתה היא יצא לדרך רק אחרי חתימת ההסכם). בן-גוריון מסכים להגעת האנייה אך לא רוצה שהיא תגיע לתל אביב ולכן הצדדים מגיעים להסכמה שהיא תגיע לכפר-ויתקין. בזמן שהייתה תמימות דעים לגבי המקום שבו הספינה תעגון לא הייתה הסכמה לגבי היעד של הנשק: בגין רצה ש-20% מהנשק יגיעו אל האצ"ל אשר נלחם בגזרת ירושלים ושאר הנשק יחולק בתוך צה"ל עם עדיפות לגדודי האצ"ל, שכן לגדודי האצ"ל היה מחסור חמור בנשק באותה תקופה. בן-גוריון הסכים לגבי 20% שילכו לאצ"ל בגזרת ירושלים אך לא הסכים לגבי השאר, כנראה חשב שבגין מעוניין להקים צבא בתוך צבא בזמן שהדבר היחיד שבגין רצה זה לחמש את גדודיו שסבלו ממחסור בנשק תמידי. בזמן שהאונייה עגנה הלוחמים ירדו והתחילו לפרוק את הציוד, בגין היה נוכח באותו המקום,לבן-גוריון וממשלתו שהתכנסו בתל אביב היו רעיונות אחרים - הם רצו את כל הספינה לעצמם, הם רצו להכניע את בגין ולדרוש את כל הנשק אליהם (כולל ה-20% שהיה עליהם הסכם), בן-גוריון החליט שיש צורך בהתערבות צבאית והביא למפקד חטיבת אלכסנדריה את הפיקוד. למחרת כל כפר ויתקין היה מכותר ובגין קיבל אולטימטום מעליב שתוקפו היה 10 דקות - תכנע או שנירה. בגין אשר רצה סך הכל לחמש את גדודיו שסבלו מחוסר בנשק ניסה עוד לגשר אך ללא הצלחה. חילופי אש החלו ובסופו של דבר לאחר משא-ומתן הוחלט שכל הנשק שכבר היה על החוף ינתן לצה"ל. בינתיים בגין עלה על האונייה עם שאר הנשק לכיוון תל אביב, בתקווה ששם יוכל לפתוח במשא-ומתן עם הממשלה, אך לא כך היה. האלטנה ברגע שהגיעה לאזור תל אביב הופצצה על-ידי תותח והחלה לעלות באש, הלוחמים החלו לקפוץ למים ולמרות שהאונייה הניפה דגל לבן הירי עלייה נמשך. בגין לאחר האירועים אמר לאצ"ל לינצור הנשק ולהמשיך להלחם למען ישראל, שכן הוא לא רוצה שתהיה מלחמת אחים ושלא משנה מה עשו להם, לא משנה כלום - העיקר שלא תהיה מלחמת אחים.

דעתי

בגין אשר כל הזמן ניסה להגיע להסכמה עם הממשלה הזמנית, בגין אשר עשה הכל בשביל שאף אחד לא יפגע, בשביל שלא יהיה ירי של יהודים על יהודים, נכשל, כנראה, בגלל חוסר רצון של הממשלה הזמנית והעומד בראשה להגיע לפשרה. בן-גוריון ראה הזדמנות פז לסלק אויב פוליטי ואכן פעל בשביל זה. בנוסף לזה, רבין כינה את התותח כ"התותח הקדוש" - ואני שואל איך תותח שירה על יהודים, יהודים שסך הכל רצו לבוא ולהלחם למען ישראל, יהודים שרצו להלחם במלחמת השחרור, הוא קדוש? האם בשביל בן-גוריון ורבין היה יותר חשוב לשמר על השלטון שהיה בזמנו מאשר חיי יהודים, האם הם כל כך פחדו מבגין שהם היו מוכנים לעשות הכל? למרות שלבגין בכלל לא היו כוונות למרי? אם זה לא מספיק בשנים האחרונות נשמעות קריאות שצריך אלטלנה נוספת, קריאות כנגד הימין - כפי שאני מפרש את האמרות האלו מדובר כאן ברצח של פעילי ימין, בניסיון נוסף בפתיחת מלחמת אחים ובניסיון חיסול על-רקע פוליטי. השאלה שנשאלת - האם הפעם מלחמת אחים תעצר, האם הפעם יהיה מישהו שיוכל או ירצה לעצור את מלחמת האחים?

לסיכום

נזכור ולא נשכח את האירוע הנוראי, את הניסיון בפתיחה במלחמת אחים. נזכור ולא נשכח את ניסיון החיסול על-רקע פוליטי. נזכור ולא נשכח את האצולה של מנהיג האצ"ל מנחם בגין ז"ל - אותו אחד שהיה באותו היום בספינה וניסו להתנקש בו. לא נשכח שהוא אמר שהוא לא מוכן למלחמת אחים לא משנה מה.