דברי ימי עם ישראל רצופים חורבן, יסורים ואסונות, ובהם היו אסונות אשר שינו את אופי העם וגורלו. צרות אלו נרשמו בהיסטוריה היהודית וחכמי ישראל קבעו אותן לזיכרון. מדוע נקבעו ימי הצום והזיכרון לימי תענית? כדי להיות זכר לצרה גדולה שפגעה בעם .
ימי הצום והאבל שנשמרו בדבקות במשך כל הדורות מתמקדים במאורע הטראגי ביותר שחווה עם ישראל בתולדותיו - חורבן בית המקדש, וקץ עצמאותו של העם על אדמתו.
ארבעה ימי הצום מציינים את מהלך המאורעות הקשורים לחורבן בית המקדש והם : ג' תשרי - צום גדליהו, עשרה בטבת-יום הטלת המצור על ירושלים, יז' בתמוז - יום הבקעת חומות ירושלים, תשעה באב - שריפת בית המקדש.
חודש תמוז לא רק באקלימו קשה, אלא במסורת הוא חודש של אבילות, חודש של צרות ופורענות. שבעה עשר בתמוז מציין את תחילת תקופת ימי האבל "בין המיצרים" שבו אנו מתאבלים על חורבנם של שני בתי המקדש ונוהגים מנהגי אבלות המסתיימים ביום צום תשעה באב, אלו הם חמשת הדברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז.
- נשתברו הלוחות - על-פי הכתוב בתורה, ירד משה מהר סיני ולוחות הברית בידיו ומצא שהעם עשה עגל זהב, לאור זה השליך מידיו את הלוחות ושיבר אותם וביקש מהקב"ה לסלוח לבני ישראל על מעשיהם.
- בוטל התמיד - על-פי המסופר בתלמוד בזמן המצור על ירושלים שררו בעיר רעב ומחסור ולא נמצאו כבשים לקרבן התמיד.
- שרף אפוסטומוס את התורה - מעשה התגרות נגד היהודים ע"י חייל רומאי שקרע ספר תורה ושרף אותו באש.
- הועמד צלם בהיכל - מעשה התגרות נגד היהודים ע"י היוונים בעת מלחמת החשמונאים. כשהעמידו פסל של זאוס בבית המקדש.
- הובקעה העיר - הובקעו חומות ירושלים ונפרצו מבואותיה ע"י הרומאים בבית שני, מאז החל חורבנה של ירושלים וקיצה של מלכות ישראל.
אלו הם חמשת הדברים שאירעו בתשעה באב כפי המצוין במסכת תענית דף כט עמ' א'.
- נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ ישראל בגלל חטא המרגלים.
- חורבן בית ראשון בידי הבבלים - 587 לפני הספירה.
- חורבן בית שני בידי הרומאים - 70 לספירה.
- נלכדה ביתר, המבצר האחרון של בר כוכבא - 135 לספירה.
- נחרשה ירושלים לאחר החורבן.
מה המשמעות של הביטוי "ימי בין המיצרים"?
המילה מיצר היא דו משמעית - הראשונה מיצר - רצועה צרה של יבשה בין שני ימים או רצועה של ים בין שתי יבשות. השנייה ביטוי לצרה ומצוקה ימי בין המיצרים כינוי לשלושת השבועות שבין שני ימים שבהם קרו צרות לעם ישראל בימים שבין יז' תמוז ל-ט' באב.
ימי צום אלו באים לבטא את צערנו על מה שקרה לעם בימים ההם, חורבן בית המקדש שהיה הסמל לריבונו תינו בארץ ישראל וכממשיכי הדורות הקודמים. מהות הצום להביאנו לכך שלא נחזור על שגיאות אבותינו ועל חטאם.
מעמד הר סיני הוא האירוע הגדול שבו נהיינו לעם. אזהרה גדולה הזהירה אותנו התורה לבל נשכח מעמד גדול זה "רק הישמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך" (דברים ד',ט').
יציאת מצרים הינה האירוע המרכזי בתולדות הפיכתנו מעם עבדים לבני חורין. אירוע מכונן זה נצטוונו לזכור כדברי הכתוב: "למען תזכור יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך "(דברים ד', ט'). בנוסף נצטוונו לזכור את אשר עשה לנו עמלק בדרך בצאתנו ממצרים (דברים כ"ה, י"ז) .
אחד מגדולי המחשבה שחיו בגרמניה במאה השמונה עשרה הרב שמשון רפאל הירש מציין בספרו במעגלי השנה כי עלינו לרכז את מחשבתינו ולהיתבונן בייעדינו כדי לשנות מעשינו.
על הפסוק" קדשו צום קראו עצרה" (יואל א', י"ד) כותב הוא: "זהו יסוד הצום, ביום הצום שומה עלינו להתאסף יחד לרכז את מחשבותינו הפזורות תמיד הרחק מאיתנו ולהתבונן היטב בתפקידנו כיהודים ובגורלה של היהדות. מחשבה זו תביא אותנו אל השאלה בת אלפי השנים, על מה אבדה הארץ?
מטרתן של הצומות, להפסיק את שגרת החיים שלנו ולהתייחד עם עירנו ומקדשינו החרבים. אילולי ימי זיכרון אלו ושמירתם הקפדנית,היינו עלולים להכות שורש בארצות גלותינו ולהתבולל בין האומות ולבסוף להעלם מעל בימת ההיסטוריה.