המקארתיזם הימני מרים ראש בלי בושה ומבלי לתת דין וחשבון לעצמו על מעשיו והשלכות פועלו, ומפרש את ההיסטוריה כאוות רצונו ומסלף את העובדות, ובכך פועל בניגוד לרצונו לחזק את המדינה ומביא להחלשתה.
ההתקפות הציבוריות המתוזמנות, הבאות מהצד הימני של הקשת הפוליטית נגד השמאל, נגד הערבים, נגד האוניברסיטאות ובעיקר נגד אוניברסיטת בן-גוריון, ותוך התעלמות מוחלטת, מופגנת ואולי מגמתית מזריקת מיליארדים של שקלים להתנחלויות הבאות גם על חשבונם של מאתיים שכונות מצוקה ועשרות עיירות פיתוח, מוכיחות את שיא חוצפתם.
אנשי הימין, בהרימם ראש ובטיעונים אנטי-דמוקרטיים ואף אנטי-יהודיים ובניגוד לרצונם (הכנה) לחזק את המדינה, עשויים ועלולים להביא להחלשתה באופן רציני ביותר.
זה מתחיל בציד מכשפות ובמקארתיזם נגד "
הקרן החדשה לישראל", אשר רוב פעילותה היא במגזרים החלשים של החברה הישראלית, וכן גם בעמותות ל"זכויות האזרח", שרק מהוות חיץ וכפסע בינינו לבין מדינה פרופר גזענית ואפרטהייד, ואשר מאפשרת לנו להרים ראש זקוף ולהציל את כבודנו הלאומי והיהודי כמדינה ככל העמים ובין כל העמים; עובר דרך עמותת "אם תרצו" - במסמך ה"נכבה חרטא" שלהם, המוכיח עד כמה העמותה היא חרטא, האיומים החוזרים ונשנים שלה כלפי מוסדות החינוך ותוכנן של האוניברסיטאות; וכלה בהצהרותיו של דר' חיים משגב על חוסר הלגיטימיות של אוניברסיטת בן-גוריון.
ועתה לטיעונים: אם דר' משגב סבור שפעילותם של כמה מרצים באוניברסיטת בן-גוריון, שראויים לגינוי ולביקורת, היא סיבה לחוסר הלגיטימיות של כל אוניברסיטת בן-גוריון, אזי על אותו משקל ניתן לומר שגם אוניברסיטת בר-אילן חסרת לגיטימיות כתוצאה מהמעשה הנפשע של הרצח של ראש ממשלת ישראל
יצחק רבין. אך בזאת אנו עושים עוול לשתי האוניברסיטאות, ולא זו מטרתי.
אוניברסיטת בן-גוריון משמשת מקור ובסיס איתן להשכלה ולימוד של אלפי סטודנטים, ולה מאות מרצים המשרתים את כל אזרחי הדרום, המהווים כ-60% משטחה של ישראל, כפי שאוניברסיטת בר-אילן מהווה בסיס ללימוד ההיסטוריה והמורשת של עם ישראל ועושה זאת בהצטיינות יתרה. על-כן, אם רוצים להעביר ביקורת עליה, אז שתהיה עניינית, ממוקדת ובעיקר מבוססת על עובדות ולא על סילופן כפי שתנועת "אם תרצו" עושה ומוכיחה אחרים על כך.
אך הסוגייה רחבה יותר ואיננה קשורה רק לימין ולשמאל. ישנו זרם מרכזי הולך וגדל שמוצא את עצמו בין הפטיש לבין הסדן, שהוא נגד הימין באותה מידה שהוא נגד השמאל. זרם זה נמצא בין הנכלוליות והשקרים של השמאל, שהוא שמאל מדיני (נכון) וימין חברתי רדיקאלי מעמדי וקפיטליסטי חזירי (שגוי לחלוטין), לבין הימין המשיחי הקיצוני הפונדמנטליסטי במישור המדיני ואשר מבטא גישות גזעניות וגורר אותנו למדינת אפרטהייד ובעיקר בא על חשבונם של מאתיים שכונות מצוקה ועיירות פיתוח, שמאז מפעל ההתנחלויות שואב את מרב המשאבים הלאומיים בסדרי גודל של מיליארדי שקלים כבור ללא תחתית, ואדיש ומנוכר לבעיות הפנים-חברתיות העצומות של מדינת ישראל.
בעוד שבבורסה כולם יכולים להרוויח, הרי תקציב המדינה הוא "משחק סכום אפס". אם המיליארדים הלכו עד 1967 לשמאל, הרי אחרי 1967 הם הולכים לימין, וכשיגיע זמן פינוים, הם שוב יקבלו מיליארדים בגין פינוים (כפי שהיה בהינתקות) ושוב על חשבון הקופה הציבורית. והיחידים המשלמים את מלוא מחיר ה"עוולות" הם שלושה מיליון תושבי המדינה בפריפריה, בצפון ובדרום, ובכללם שכונות מצוקה הנזנחות פעם אחר פעם מזה עשורים בשנים בהקצאת משאבים לפיתוחן, ואשר מרבית אוכלוסייתן הותירה רכוש רב במדינות ארצות ערב ואין מי שיושיע, "לא משיח אמת ולא משיח שקר".
מדינת ישראל איננה מדינת הימין ולא מדינת השמאל. המדינה היא של כולנו והדמוקרטיה היא נשמת אפה והערובה להמשך קיומה, שגשוגה והתפתחותה. חייבים לדאוג להקמת הקרן הבינלאומית לפיצויים לפליטים הפלשתינים (הפתרון הבלעדי לזכות שיבתם) ולפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב, לחיזוקם הכלכלי-חברתי.