מה שעשה ברייביק בשעה אחת בבני עמו הנורבגים, אותו בשאר מחולל מדי יום ביומו, שעה בשעה, בבני עמו הסורים. יום אחד הוא מספיק לרצוח 80 איש, למחרת רק תריסר וכעבור יום - עוד 40-50 סורים בבת אחת. וכך מספר הנרצחים הסוריים בידי בשאר וחייליו-צלפיו כבר מתקרב לאלפיים איש, לא פחות ולא יותר.
באחרונה, התקשורת העולמית כמעט חדלה לדווח על מעשי הטבח הללו של סורי בסורים. וכי מה חדש בכך?... אבל מה חשוב הדיווח, לעומת האדישות וחוסר האונים של ארה"ב ומדינות אירופה? הללו אינן נוקפות אצבע כדי לחסל את אותו בשאר, העושה בארצו כבתוך שלו, טובח ורוצח, ועולם כמנהגו נוהג. הללו אינן מנסות להתערב כדי לשים קץ להרג מתמשך זה.
מצד שני, הן ממשיכות ללחוץ על ישראל היושבת מנגד, שאינה יכולה ואינה צריכה להתערב בנעשה בשכנתה-אוייבתה מצפון-מזרח, להאשימה בקפאון בתהליך השלום, במצור על עזה, בסבל של הערבים באשר הינם, ובמה לא.
נורבגיה הקטנה ורבת-היומרות מעולם לא גינתה את הטבח המתמשך זה כבר ארבעה חודשים בערי סוריה. לא שמענו קול אחד של גינוי המגיע מהבירה אוסלו לשליט סוריה העריץ, המצטייר מיום ליום כרוצח חסר רחמים, שטובח בבני עמו כדי שיוכל להמשיך לרדות בהם. נורבגיה הזוכה עתה, ובצדק, לגילויי אהדה בכל העולם ורגשי השתתפות באסונה הכבד, מגלה בקביעות אדישות לאלימות שמפיץ העולם הערבי בתוכו ומחוצה לו, אלימות שמכוונת בראש וראשונה כלפי ישראל.
נורבגיה זו, מאידך-גיסא, עויינת את ישראל, שהינה אי של שפיות ודמוקרטיה בלב אזור מוסלמי-אלים, המתגוננת על נפשה ואינה רוצה שיבצעו בה ובתוכה מעשי טבח כבעבר הלא-רחוק, ומתיימרת להביא שלום למזה"ת - על חשבון ישראל כמובן.
את אנדרס ברינג בריביק עצרו כמובן ויעמידו לדין. אומרים שהמכסימום שיקבל על רצח יותר ממאה מבני עמו - 27 שנות מאסר. את בשאר אל-אסד איש אינו עוצר, איש אינו עושה דבר כדי שיפסיק את מרחץ הדמים בבני עמו. זוהי הצביעות העולמית, זוהי הצביעות האירופית, זוהי הצביעות הנורבגית.
אלפיים סורים כבר נרצחו ודבר אינו מפריע לבשאר לחגוג בארמונו בדמשק. ידו עודנה נטוייה לחסל עוד ועוד מבני עמו, המאיימים להפיל את שלטונו ולהנחיל לעצמם מעט רווחה. לנו, הישראלים, דבר לא ישנה באשר לעתיד המשטר הסורי. בין אם יהיה זה בשאר אל אסד שיוסיף לשלוט בכוח החרב הטובחת בבני עמו, ובין אם יהיו אלה מנצחיו, רף השנאה לישראל והדרישה ל"שחרר" את הגולן - ישארו בעינם.
לנו אין ואסור שיהיו לנו אשליות באשר לסיכויי השלום עם דמשק. האם גם האשליות של הנורווגים ושאר האירופאים יתפוגגו במקצת באשר לסיכויי שלום העולם והמזה"ת, לאחר האסון "מתוצרת בית" שניחת גם עליהם.