הרשימה עוד ארוכה, אך המקום צר מלהכיל את הכל במאמר אחד. במאמרי הקודם קבעתי שאף מהפכה לא הצליחה בישראל עד היום משום אמצעי הדיכוי המשוכללים שהממסד הפעיל. עדיין אני עומד על קביעה זו. מעמד הביניים לא היה מעורב בכל אותם ניסיונות שקיבלו את התואר מהפכה. עתה הוא התעורר מחלום הבלהות ורואה את המציאות מעוותת הרבה יותר. זהו אותו שליש המהווה את עמוד השדרה של החברה בישראל. מעמד זה מרגיש שעמוד השדרה שלו נשבר ואיננו מוכן לשלם יותר את מחיר השקרים של הפוליטיקאים. מי שמדינה זו יקרה לו, חייב לגבות את הצעירים הללו, כולל הרופאים הצעירים המשלמים מחיר אישי קשה ביותר, כדי להצליח במאבק. תחושת הבטן היא שיש סדקים בחומת המגן הבצורה של הממסד. יש לנצל זאת כדי להפיל את הסדר החברתי הקיים ולכונן סדר חברתי אחר, צודק, שוויוני יותר, בו יגדל דור של משכילים יותר, של מתפרנסים מעמל כפיהם, מעבודה ממשית ולא בורסה ו"מכשירים פיננסיים". הלוואי שתצליחו ובמהרה.

בעיית הדיור, כמו הבעיות האחרות של מעמד הביניים, אינה עומדת בפני עצמה אלא המדובר בתוצאה של מה שמכונה "הקפיטליזם החזירי". קפיטליזם איננו תופעה מגונה אלא להפך. קפיטליזם חזירי, כן. אם בשנות ה-60 המאוחרות ושנות ה-70 ניתן היה לבנות דירות לעולים תמורת שכר דירה סביר בהחלט, אין סיבה שכיום לא ניתן יהיה לבנות דירות להשכרה במחיר שווה לכל אדם. מי שאי פעם קנה דירה או בנה בית, יודע שגזל המיסים מרקיע-שחקים. למה? הסכומים שכל רוכש חייב לשלם עבור מיסים הוא אסטרונומי. מדוע את המיסים הללו לא ניתן לבטל או לקצץ באופן דרסטי, ובכך להוזיל את מחיר הדירה בעשרות אחוזים? זה הרי בתחום סמכויות הממשלה. מדוע אזרחי ישראל משלמים ארנונה בסכומים דמיוניים כששום דבר כמעט איננו חוזר אליהם? גם זאת לא ניתן לפתור מיידית? והעיקר: קרקעות ישראל הן קרקעות המדינה. הרווח ממכירת הקרקעות לקבלנים או לפרטים אין לו אח ורע בשום מקום בעולם. המדובר במאות אלפי שקלים שהפרט משלם עבור מיסים כשהקרקע היא בעצם בבעלות העם היהודי ולא של מינהל מקרקעי ישראל או ממשלת ישראל. מחיר הדלק מרקיע שחקים כשחלקו הגדול ביותר הוא מס לממשלה. רבים היו אלה אשר קנו מכוניות לעבודה הנוסעות על סולר שהיה זול בצורה משמעותית ביותר. לא חשוב שהביטוח לדיזל היה כמעט פי שניים מרכב רגיל, ושכל טיפול היה עולה בעשרות אחוזים יותר. מחיר הסולר והביטוח לרכב דיזל הגיע לשמיים, הרבה יותר מכל רכב אחר. האם אלה לא מיסים שהממשלה גוזלת מאזרחים שכל עניינם היה לחסוך? ודאי שכן, אך כששותקים, הקברניטים עושים מה שהם רוצים. מחירי המזון בישראל היו בין הזולים בעולם. אף אחד לא הפסיד מכך. ברם, החמדנות הובילה לעלייה במחירי המזון שלא נראתה כדוגמתה מאז תקופת "הקיצוב". כשאזרחים מתארגנים כדי להחרים חברות ורשתות המתעשרות בצורה מדהימה, אזי האזרחים לא בסדר. אין פלא שאותה שכבה של מונופוליסטים עושה ערימות של כסף על חשבון אזרחי המדינה השכירים. התשתיות בישראל אינן מאפשרות ניידות. נכון שהמדינה צעירה ועדיין לא הגענו לאופטימום, אך יחד עם זאת, ראו מה קורה כאשר אתה נזקק לאוטובוס או לרכבת. זה הרי סיוט שאין כדוגמתו. כל המיליארדים שהממשלה גובה כמיסים עבור מכוניות פרטיות לא חוזרים לתשתיות אלא המעט ביותר. רק אל תתחילו לספר על הוצאות הביטחון.