יום גדול לאומה!
היום, יום שלישי פעמיים כי טוב, הודיע ראש הממשלה על חבילת צעדים להורדת מחירי הדיור, הן לרוכשים והן לשוכרים. במסיבת עיתונאים שהתחילה באיחור (למה?) התבשרנו כי הממשלה שינתה את גישתה והפכה את הקרקעות שברשותה ממקור ליצירת רווח למקור ליצירת דיור בר השגה לאזרחיה.
אז מה היה לנו - הנחה לסטודנטים בתחבורה הציבורית כך שיוכלו לגור שלא בסמוך למוסדות הלימוד; הוזלת מחירי הקרקעות מחד ומנגד, התניה ליזמים לבנייה מוזלת להשכרה; שינויי ייעוד בשטחים "חומים" ועוד כהנה וכהנה.
בואו נניח כי חבילת הצעדים היא החבילה הנכונה לטיפול בבעיית הדיור. בואו גם נישכח כי לא שמענו לא לוחות זמנים ולא שמענו כמה זה עולה ומהיכן יבוא המימון או במילים אחרות, ייקחו מאתנו את הכסף במסים חדשים (מזמן לא העלו את המס על הסיגריות) או שיבטלו לנו שירותים שונים המסופקים על-ידי משרדי הממשלה השונים. בואו נחשוב לרגע שהנאום אמיתי והצעדים נכונים ויביאו לתוצאה המקווה.
אז מה?!
נכון שכסעיף בודד במשקי הבית מהווה נושא הדיור את המרכיב העיקרי הגוזל מאתנו נתח של כשליש מהכנסותינו אבל כל היתר - שני השלישים שנשארו גדולים יותר מהשליש שאולי, ורק אולי, טופל היום. בעיית הדיור עלתה לכותרות אך בשום אופן אינה מהווה כותרת נכונה למצב הבעייתי שבו שכבת הביניים בארץ, השכבה הגדולה ביותר ואולי גם החשובה ביותר לחברה ולכלכלה, מצויה. הבעיה היא ששכבה של אנשים עובדים ומרוויחים לא רע אינה מסוגלת לגמור את החודש ומכאן ועד למעבר משכבת הביניים לשכבת העוני המרחק הוא קצר.
הפתרון מצוי בחשבון פשוט - אפילו לא במתמטיקה. כאשר הכנסות נמוכות מהוצאות, על-מנת להתאזן צריך להגדיל את ההכנסות או להקטין את ההוצאות או שילוב בין השניים. אין דרך אחרת. רמת ההכנסות אינה הבעיה שכן אנשים עובדים ורמת האבטלה נמוכה ולכן מן הראוי להסתכל על ההוצאות. אם בוחנים את שיעורי עליות המחירים בשנים האחרונות לעומת שיעורי עליות השכר, ברור שהפער בין הכנסות להוצאות נגרם כתוצאה מעליות מחירי המוצרים והשירותים שאנו צורכים ומכאן שעיקר הבעיה היא טיפול במכלול עליות המחירים ולא רק בדיור.
אם משווים מחירי מוצרים ושירותים בארץ למחיריהם במדינות מערביות שונות, מיד צץ ועולה כי משהו לא תקין בקביעת המחירים ובזה צריכה הממשלה להתמקד.
מדובר, בנוסף למחירי הדיור, במחירי האנרגיה, מחירי התקשורת, מחירי המזון, מחירי השירותים הפיננסיים, מחירי התחבורה ומה לא?
יש מספיק אנשים טובים שתפקידם למצוא פתרונות וכל שצריך זה שמנהיגינו היקרים יורו להם למצוא את אותם מהלכים דרושים על-מנת שאזרחי ישראל, לפחות אלו העובדים לפרנסתם, יוכלו גם לחיות בכבוד.
ולסיום, אנקדוטה קטנה. בעוונותיי, עלי לשמור כל העת שלא להשמין (אני אוהב לאכול) ולכן אני צרכן של ממתיק מלאכותי. אחד מסוגי הממתיקים הוא "סוכרה דיאט" שיודעי דבר גורסים כי הוא הבריא מבין הסוגים השונים. מחירו בחנויות השונות משתנה מידי פעם - משהו בין 30 ל-40 שקל לחבילה של 100 שקיות (נניח כ-35 אג' לשקית אחת). באופן מקרי לחלוטין, בבואי לרכוש קפה מאחד היבואנים בארץ, הסתבר לי הוא מוכר את אותו ממתיק, באריזה של 1,000 שקיות ב-38 שקל (3.8 אג' לשקית). במלים אחרות - כעשירית מהמחיר ברשתות השיווק ותהיו בטוחים כי גם הוא מרוויח משהו). אני חוזר: 1/10 מהמחיר!
מבלי להתעמק - משהו לא תקין במערכת!