לאחרונה אנו עדים למבול קינות מצד פוליטיקאים, פרשנים כלכליים ועסקנים "חברתיים", המלינים על מצבו הכלכלי ההולך ונחלש של "מעמד הביניים", אותו מעמד חברתי, הנושא בעול הכבד של נטל המסים, השירות הצבאי, עבודה יצרנית, מדע, מחקר, בריאות - ובקצרה, עמוד השדרה הכלכלי/חברתי של מדינת ישראל.
אגב, זה נכון גם לכל ארצות העולם החופשי.
אבל, יש בעיה של כשל לוגי, המבוסס על בסיס דמגוגי, המאפיין טיעונים רבים של אותם הדמויות המתוארות בפתיח הרשימה, המדברות "בשם" וכאילו "לטובת" מעמד הביניים, אולם למעשה כל רצונם לנָכֶס לעצמם - על הדרך כמו שאומרים - יתרון אישי.
לצורך המחשה: נניח שקרקעות (אדמות מינהל) לבניה בשווי שוק של 100 מיליון שקל ימכרו על-ידי המדינה בהנחה של 50%, כלומר 50 מיליון שקל יהיו חסרים בתקציב המדינה. למי יוגש החשבון? ניחשתם נכון: למעמד הביניים אשר ישא בעול.
האם מצבו הכלכלי של מעמד הביניים כל כך גרוע? נבדוק.
- אתמול פורסם שבחדש יולי יהיה שיא יציאות (61 אלף ביום ד' השבוע) של ישראלים לחו"ל. 1.35 מיליון נוסעים עד סוף חודש זה.
- לאחרונה פורסם על שנת שיא ביבוא רכב חדש.
- דיור - שיא עולמי ישראלי: למעלה מ-70% (!) הינם בעלי דירה.
- סך התוצר לנפש למעלה מ-32 אלף דולר לשנה הודות לצמיחת המשק מדי שנה.
אלה הם מקצת הפרמטרים המאפיינים את "מעמד הביניים". לקרוא ולא להאמין!!!
עכשיו, אנו מתבשרים שגם עופר עיני, מזכ"ל ההסתדרות, מצטרף למחנה המתקוממים, כבעל עניין "חברתי". האם הוא כבר טיפל בכל מקטעי "החזירות הסוציאליסטית", החומסת בחסות ההסתדרות את אזרחי המדינה חסרי הישע, ומאלצת אותם לרכוש (כדוגמה בלבד) חשמל במחיר שערורייתי? או לצורך העיניין עובדי נמלים, ש"הודות" להם תשומות היבוא יקרות כל כך?.
אבירי הצדק הסוציאליסטי (ובְמְפורש לא הצדק הסוציאלי שראוי שישרור בחברה כמו שלנו), מטיפים ומאדירים השכם והערב את פלאי המשטר "הסוציאל דמוקרטי", שיביא מזור כלכלי. משום מה אין הם מזכירים, כי משטר "סוציאל דמוקרטי" נהוג במדינות פושטות רגל כמו יוון, פורטוגל, ספרד, ובדרך - כנראה גם איטליה. אזרחי המדינות האלה, לא יזכו לפנסיה מספקת, לא יוכלו לקיים רמת חיים סבירה בערוב חייהם - אבל "נהנו" מסוציאל דמוקרטיה שכמוה כפאטה מורגנה. הם אכן הגיעו לשוויון: של שלכולם אין.
האם המסים הכבדים, המוטלים ומייקרים את סל הצריכה, אינם מוחזרים לציבור, בביטחון, חינוך, בריאות, כבישים, ברווחה, ובשיעור אבטלה מהנמוכים בעולם, (כיצד יגיב עופר עיני באם יתווספו עוד מאות אלפי מובטלים).
יש לטפל בכשלי שוק בנחישות ובמרץ. אך אין לשפוך את התינוק עם המים. יש פתרונות שיאפשרו תיקונים נקודתיים. כדוגמה - קידוחי נפט עם תשלומי תמלוגים ריאליים לטובת כל האזרחים. אבל אין לגרום בשום אופן לכך, שקודחי בארות הנפט יצאו לקדוח בארצות נכר. הראשונים שיפגעו מנדידת בעלי הון ויזמים יהיו אלה המשתייכים ל"מעמד הביניים". בהיבט האישי למולטי מיליונר יהיה תמיד, ובכל שיעור מס, יותר קל מלכל אזרח, ובנוסף לו יש תמיד אופציה לרעות בשדות זרים.
בשולי מצוקת הדיור של הסטודנטים: לעיריית תל אביב, מיזם מסובסד של שכר דירה כמעט סמלי - מספר מאות שקלים לחודש - לסטודנטים, והעמידה לרשותם מאות דירות. שתי מטלות צריכות להתקיים: האחת, מגורים בדרום העיר, השנייה עבודה קהילתית (דוגמת פרויקט "פרח" האוניברסיטאי). כמה סטודנטים נרשמו למיזם? גם לזה לא תאמינו: 4 (!!!) בלבד.