הטור של פריצי

שלי יחימוביץ רוצה הורדת מחירים. שלי יחמוביץ גם רוצה שכר הוגן לישראלי שעובד. אבל שלי יחימוביץ מתנגדת ליבוא של מוצרי מזון, כדי להגן על העובד הישראלי. אז איך בדיוק ירדו המחירי הגבינה או המלט בישראל אם לא תהייה תחרות מול חו"ל? לשאלה הפשוטה הזו אין ליחימוביץ תשובה. אם תגרדו קצת מתחת למחלצותיה התקשורתיות תגלו שם את הקומוניסטית הזקנה מהמהפכה הרוסית עם תיאוריה כלכלית שנכשלה בענק וקרסה בכל מקום. אין כל פסול במדינת רווחה ואין פסול במדיניות חברתית סוציאליסטית. הבעיה היא כשמנסים להמציא כלכלה סוציאליסטית המבוססת על הונאה עצמית.

חוק החרם מת והתפגר, וסביר שגורלו יהיה כגורל חוק קסדות האופנים שחוקק בזמנו הגאון גלעד ארדן, שחוק שלו בוטל השבוע, אחרי שכולם התיזו עליו בקשת גדולה. ולמה גם חוק החרם מת? כי בכל שבוע מתפרסמת בעיתונים מודעה גדולה ובה עוד עשרות ומאות חותמים חדשים הקוראים בפומבי להרים מוצרי התנחלויות ומצהירים שאם הם ייתבעו לדין על-ידי המתנחלים ויחוייבו בפיצויים – הם לא ישלמו את הפיצויים וילכו לכלא. עכשיו זה רגע מבחן לחוק החרם ומחוקקיו. המודעה הזו היא התרסה ברורה נגדו, קריאה גלויה להחרים מוצרי התנחלות והחותמים מאשרים שהם יודעים שזו עבירה, מבהירים שזה מרי אזרחי ומודיעים שהם מוכנים ללכת לכלא על כך. לכן הכדור במגרשם של המתנחלים: אם הם לא יגישו כתבי תביעה נגד כל החותמים, יוכח לכל שהחוק הזה הוא בדיחה, שהוא אבן שאין לה הופכין, אולי אבן שהמתנחלים מפחדים להרים אותה מהחשש שמתחתיה מסתתר ויתפרץ העימות הציבורי האמיתי בינם לבין נאמני הקו הירוק. והיה ותוגש התביעה, יהיה מעניין מאד בבית המשפט. אשרי השופט שלידיו יפול התיק הציבורי המרתק הזה: מתנחלי אאץ ישראל נגד תושבי מדינת ישראל בתביעת נזיקין ראשונה על סמך חוק החרם, ומולה תביעה שכנגד, תושבי הקו הירוק נגד המתנחלים, בגין ניסיון לסתימת פיות והשתקת הביקורת. שווה לראות. תזמינו כרטיסים.

ביבי הסביר לחבריו שהממשלה לא תיפול בגלל המאהלים, אלא הם שיפלו עם הזמן. יתכן שזה נכון. גם ממשלת גולדה של מחדל אוקטובר 73 לא נפלה בבחירות שהתקיימו חודשיים אחרי המלחמה, בדצמבר אותה שנה, אבל תודעת המחדל שנצרבה בדעת הקהל הייתה הוירוס שחיסל את ממשלת גולדה 4 חודשים לאחר מכן, אח"כ הפיל את המערך בבחירות 77' והביא את הליכוד לשלטון להרבה מאד שנים. קדימה החבוטה מצטיירת בינתיים כאספסוף לא מאורגן. מפלגת העבודה עדין משחקת בארגז החול שלה וכרגע אין אלטרנטיבה שמשדרת רצינות. אבל בפוליטיקה הישראלית לא צריך רצינות. מספיקה מקריות. די בתזוזה קטנה של כמה גופים קטנים, כמו הקמת ד"ש ב-77', או הפגנה עיקשת אחת כמו זו של מוטי אשכנזי בזמנו, והליכוד יכול ליפול בענק בתוך חודשיים. כדאי שמישהו יזכיר לביבי שגם סיסרא הגדול נפל בסוף על יתד פשוטה של אוהל, וגם אז זה היה באוהל שהקימה אישה.

חוק ועדות הדיור הלאומיות (וד"לים) עבר ואפשר לאשר עכשיו תוכניות בניה במהירות. מעניין מאוד. אם זה הגיוני ואפשרי – אז למה לא עושים זאת כמסלול קבוע? ואם זה חריג שנעשה כדי לאשר תוכניות רעות (כי החוק ביטל את זכות ההתנגדות והערעור) אז מדובר בשערוריה של ממש. בינתיים שלושה דברים כבר ברורים:

• מה שיאושר בקרוב אלה כל תוכניות הבניה החרדית בחריש, בית שמש ודומיהן. הועדות הן באחריות משרד הפנים של אלי ישי, כך שאדריכלי התכנון הם משפחת עובדיה יוסף.

• מצוקת הדיור הפרטית של חברי הוד"ל נפתרה. מי שיכולים לאשר לקבלן פרויקט של 1,000 דירות ללא שום זכות ערעור לירוקים וללא הקפדה על הסדרת נגישות תחבורתית, חניה או מבני ציבור, זכאים בהחלט לקבל עמלה של 2-3% מהפרויקט. והם יקבלו. הצד החיובי הוא שזה פחות מתעריפי השוחד המקובל כיום.

• הולינד מעכשו זה אצלכם, ומי שלא אישר תקנים לועדות התכנון הרגילות, יתבקש לאשר בקרוב תקנים נוספים למחלקת החקירות במשטרה. מי שעשה את החור הגדול הזה הוא מי שקרא לעכברים, והם כבר בדרך.

בכירי הפרקליטות בראשותו של המשנה שי ניצן קיימו פגישה עם רבנים ועסקנים מהציונות הדתית-לאומית. מוזר ומחייב תשובה על מה היה המפגש הפוליטי הזה, ששום פרקוטוקול ממנו לא התפרסם. ישנה כמובן אפשרות שהם עסקו בדברי תורה, או דנו על כמה חשובה אחדות הארץ וכולנו יהודים. כי על דברים אחרים לפרקליטות אין שום סמכות לנהל מו"מ עם קבוצות פוליטיות בחברה הישראלית. היא גם לא אמורה להפגש עם גורמים פוליטיים. הפרקליטות תפקידה לאכוף חוק ותו לו. שתעשה את חובתה, ונסתפק בזה. אבל מה שקורה הוא ששי ניצן שואף לתפקיד הפרקליט המדינה. את זה הוא לא יקבל אם הימין הלאומי יעמוד בדרכו ברגע ההכרעה ויסכל את מינויו. לכן הוא מנצל את הכלים ועוצמות הפרקליטות שבידיו ומארח בלשכתו חוגים פוליטיים לדיאלוג, בבחינת "כיצד מקרבין" מצד אחד ו"שלח לחמך" מצד שני. מבקר המדינה, כמובן לא בודק את המתרחש בפרקליטות, גם לא את עיסוקה הישיר בפוליטיקה טהורה. הפרקליטות היא אקס טריטוריה לביקורת. לא שזה חדש למישהו, אבל ההיקף מתחיל להדאיג.