מחאת ההמונים השוטפת בהחלט את תודעתנו, בבסיסה היא צודקת ואולי הדליק אותה הקוטג' ההוא, הקר והיקר. מובן שהיחצנות שהמחאה מקבלת מהתקשורת עושה את העבודה, אנו בפיגור זמנים אחר מצרים ואל-ג'זירה, אבל העיקרון דומה, תקשורת שהיא תרועת המחאה. ברור שמחאת חסרי דיור וחסרי שיניים בפה ואוצר מילים דל, הייתה מביאה אליהם תקשורת לסיבוב קטן לא מתוך הזדהות אלא מאותה סיבה שהולכים לגן החיות; לראות את החיות המסכנות בכלוב ולהתענג על יתרוננו. מתוך המחאה הזו אנו לומדים גם על יחסי תקשורת-שלטון, אותה תקשורת המלהגת על הון-שלטון, על כוחו של ההון בחיינו, אותה תקשורת לא מביטה בראי ולא רואה כמובן את השפעתה עשרת מונים על נתניהו וחבורתו, הם משתינים מפחד ממנה. ברור שבמחאת רוטשילד, התקשורת ראתה שהחבר'ה "משלנו" ונרתמה למסע. למעשה בלעדיה, תמונות הרקע החייכניות, יידוע על כל צעד ושעל ובוודאי על תאריך ומקום ההפגנה הבאה, כל המסע היה גווע, אבל מי אנחנו אזרחים מהמעמד הבינוני, שנדרוש ממנה דיון אמת על יחסי תקשורת-שלטון. אם תשאלו אותי (ולא תשאלו) אומר רק שאני מעדיף יחסי הון-שלטון, על יחסי תקשורת-שלטון. מעט אנשי ההון שבינינו נותנים פרנסה לרבים, הם עצמם אנשים רציניים עם יכולות מוכחות, הם תורמים לציבור גם אם זה בחלקו כסף שלנו, הם מחויבים לעצמם, לעובדיהם ולישראל. התקשורת לעומתם מורכבת מאנשים ברמות נמוכות בהרבה בכל מדד, חוץ מיכולתם הידועה לתת עצות בלי להיות אחראים להן, להצביע על דרך מתוך מחבואך שם קרוב לים, לדבר גבוה ולעשות נמוך, מחויבות לעצמם בלבד, קחו אחד לאחת אנשי הון ואנשי תקשורת וברור מי איכותי יותר בכל מדד. יותר מכך, אנשי שמאל מובילים את המאבק, מן הידוע הוא, הם לא מסתירים זאת ויש בעיה עם כך בנושא הדיור. משנת השמאל גורסת שיש לעקור את 300,000 מתיישבי יו"ש ולהעתיקם להיכן שירצו. ברור שזה יקפיץ את מחירי הדיור המדוברים פי כמה וכמה, יהרוס שמורות טבע אחרונות בשפלת החוף (ר' שמורת הטבע מצר-ברקאי המאוימת עקב הקפאת הבנייה לחרדים ובכלל ביו"ש). אבל מי חושב כל-כך קדימה, קודם לעקור אנשים, עצים, טבע ונוף. לכן אינני שם. אין עומק בטיעונים, אין "העם רוצה", אלא "אנחנו רוצים" ובאשר ל"אנחנו" האלה, אין אני רואה בהם ובתקשורת הנושאת אותם, מודל שיבריא אותנו מחוליינו הרבים ויעשה את חיינו זולים יותר, ירוקים יותר, פשוטים יותר, מאוחדים יותר. ממש לא! נהפוך הוא!