אדמו זמר צרפתי ידוע, שהוזמן בשעתו לשאת דברים נגד הממשלה באסיפת פועלים קשי יום בפרברי פריז, אך סירב באומרו: "כשאני מגיע במכונית שעולה שני מיליון פרנק, אני לא יכול להגיד לאנשים שהעולם מחורבן". (ההיפך מריטה, ע"ע).
אראלה ממפעל הפיס גיבורת סיסמה מצחיקה במאהל רוטשילד: "אין לנו על מי לסמוך, אלא על אראלה ממפעל הפיס".
העם שנים רבות סלדו אנשי השמאל מהמונח הזה מטעמים קוסמופוליטיים, ובמיוחד מן הצירוף "עם ישראל", שבו השתמשו רק על דרך הלעג וההרחקה. היו מהם גם מי שטענו שאנו בכלל לא עם, המליצו לקבל אזרחות זרה ואף יישמו את המלצתם על עצמם. עכשיו פתאום הם משתמשים בצירוף "אנחנו העם".
כלוב מונח שעליו חזרו שדרים ושדריות מובילים עשרות, ואולי מאות פעמים בימי משפטו של
חוסני מובארק ובניו, מתוך הנאה סדיסטית למדי. השלטים "מובארק-קדאפי-נתניהו" שהניפו מפגינים בתחילת מחאת האוהלים (יולי) 2011, ביטאו רצון לא כל כך מוסתר לראות גם את נתניהו ואת הקרובים אליו במצב של סבל והשפלה. (ע"ע תחריר).
מהפכה ביטוי מוגזם ושגוי שהיה בשימוש בלתי פוסק בפי אומנים אופורטוניסטים ומגישי תוכניות טלוויזיה ורדיו מגוייסים לתיאור מחאת האוהלים ביולי-אוגוסט 2011, במגמה לדרבן את המוחים ולהלהיבם לפעילות פוליטית נגד הקואליציה הממשלתית (מקביל ל"צונאמי", "רעידת אדמה", "אירוע היסטורי"). זאת להבדיל ממהפכה אמיתית במדינה מסוימת, שהיא החלפת הנורמה הבסיסית, שינוי מקור השלטון, קביעת חוקה חדשה, החלפת מערכת החוקים, שינוי עקרונות היסוד של הכלכלה (למשל הלאמת אמצעי הייצור), החלפת נורמות תרבותיות בסיסיות (כמו לוח השנה) ולפעמים גם החלפת הדת (למשל: השלטת דת התבונה במקום הדת הקתולית במהפכה הצרפתית, או קביעת המרקסיזם כבסיס האמונה ברוסיה במקום הנצרות הפרבוסלבית אחרי מהפכת אוקטובר).
מהפכה בורגנית המצאה ישראלית ייחודית שבה המהפכנים הצעירים רוצים להיות בורגנים כבר ברגע צאתם לרחובות. הרדיקלים שלחמו באמריקה נגד מלחמת ויטנאם נעשו לימים עורכי דין ופוליטיקאים מיושבים בדעתם, אך רק אחרי שסבלו, וחלקם ישבו בכלא. מנהיגי הסטודנטים הצרפתיים במאי 68' נעשו בסופו של דבר חברי מועצת עירייה או אנליסטים ואנשי עסקים, אך רק לאחר שנים רבות של מאבק אידיאולוגי קשה. בישראל דורשים המהפכנים שיביאו להם את הרווחה הבורגנית במונית ספיישל מן הממשלה בירושלים ישירות אל הבריקדות. לא ידוע לי שדנטון דרש מלואי ה-XVI להביא לו כסף.
מחוברות תוכנית טלוויזיה שבה נחשפו יפים ויפות צעירים ברגעיהם האינטימיים ביותר ואשר נעשתה מקור השראה רוחנית וסגנונית למפגיני האוהלים ברוטשילד, למשל לרגב קונטס, מראשי המוחים, שצולם בעונה האחרונה של מחוברות כשהוא מקיים יחסי מין עם חברתו היפה. עיקרון החשיפה המוחלטת למצלמה ולזרקורים הוגש לראש הממשלה כתנאי אולטימטיבי מצד מנהיגי המפגינים להסכמתם לדבר איתו, אחרי שיבוא אליהם (הם אומנם חזרו בהם, אך בלי להתנצל).
סושי מאכל דגים רעיל שאתה יכול אומנם לאכלו בלי חשש, אך אם אתה מדבר עליו בתקשורת, חייך נהרסים ואתה מוצא את עצמך בכלא.
פרופסורים לכלכלה אסטרולוגים בלי כוכבים, שניצלו את המצב להרחבת הופעותיהם הציבוריות מן האולם הקטן במכון ון ליר שבירושלים לאמצעי התקשורת ההמוניים. תחזיותיהם מאופיינות בסיכויי התממשות של 50 אחוז. אם הם נמצאים צודקים, הם אומרים: "ברור, פעלנו באופן מדעי", ואם הם נמצאים בלתי צודקים, הם אומרים "התכוונו לטובה". בזמן "אביב העמים" היו בפרלמנט של פרנקפורט 77 פרופסורים. על כך אמרו בגרמניה:Sieben und siebzig Professoren - Vaterland, du bist verloren! כלומר: שבעים ושבעה פרופסורים - מולדת, את אבודה!
פריפריה כל שטח מדינת ישראל, הגדולה פי ארבעה מליכטנשטיין.
פרס, שמעון נשיא מדינה נערץ, גדול היהודים בשני הדורות האחרונים, ותיק הפוליטיקאים הפעילים בעולם, איש מפתח חיוני בעת תהפוכות היסטוריות, אומן גדול בהכנסת דברים לפרופורציה, שידע לדרבן את המפגינים והמוחים לעמוד על דרישותיהם ולא לוותר, לחזק את שר האוצר במאבקו שלא לפרוץ את מסגרת התקציב ולא להיכנע לגחמות של צעירים נרגשים המגישים לו חשבון של מאה מיליארד ש"ח, לשלוח למערכה באון ובעזוז את פרופ' טרכטנברג כשהוא עטור ברכות הצלחה, לעמוד בגאון לצידם של פרופ' ספיבק וחבריו בדרישותיהם הצודקות, להדגיש כי ההשקעה בחברה ובחינוך מגיל אפס הם בעצם ביטחון האומה, לעמוד לימין מערכת הביטחון ולהפציר בה להמשיך ולהתפתח גם בתחום ההגנה (כיפת ברזל) וגם בתחום ההתקפה (מטוסי קרב וצוללות נושאי חימוש ג...), לחזק את הלוחמים במלחמה העלומה נגד אירן ולדרוש שלא לחסוך דבר מן האמצעים הדרושים להם במערכה חיונית זאת, לא לשכוח את הימ"חים, להצדיע לחיילים ולקצינים המצטיינים שבאים ללשכתו ביום העצמאות וללחוץ על האוצר לספק להם מבעוד מועד קרקרים ומים מינרליים לקראת העימות הצפוי הבא.
קואופרטיבים התאגדויות של כמה אנשים בעלי כוונה לייצר משהו בבעלות משותפת ולמען מטרה משותפת בשליטתם הדמוקרטית. הקואופרטיבים נשענים על אתיקה של עזרה הדדית, אחריות עצמית, דמוקרטיה, שיוויון, הגינות, סולידריות, כנות, פתיחות, אחריות חברתית ודאגה לאחר. מונח שלא נזכר כלל בפי המוחים ברוטשילד. היה סביר לחשוב שהם ינסו לשחזר את הצלחתם הפנומנלית של האנרכיסטים הסינדיקליסטים הספרדים שיצרו קואופרטיבים נהדרים במחצית הראשונה של המאה ה-20 (עד מלחמת האזרחים), בעיקר בקטלוניה, אך ברוטשילד לא חשבו על זה ועסקו רק בפוליטיקה שלילית. היה אפשר לצפות שהצעירים יקימו, למשל, קואופרטיב לייצור עגלות ילדים זולות, כמו בקיבוצים של פעם, במקום עגלות העולות 5000 ש"ח, או שיקימו קואופרטיב לתחבורה של סטודנטים (עירונית ובינעירונית), או שיקימו קואופרטיב של סטודנטים עובדי רכבת, וכך יתגברו את כלי התחבורה החיוני הזה, או שיתנדבו לשמור על מחסומי רכבת, או שיכתבו ספרי לימוד טובים וזולים לבתי הספר, או שילכו בהמוניהם לקורסים של משרד העבודה וישפצו לעצמם דירות בלווינסקי או בתל חי - אך שום דבר יצרני או הדומה ליצרני או לקיבוצי, לא עלה על דעתם.
רוטשילד שדרה תל אביבית שאבי נטע חלק מעציה.
ריטה זמרת שהופיעה בחתונה של הבן של
יצחק תשובה תמורת 100 אלף שקל (לפי התקשורת) וחודשיים בערך לאחר מכן הופיעה בעצרת המחאה ברחוב קפלן וזעקה שם מלב מורתח את זעקת החלכאים והנדכאים עלי אדמות (ההיפך מאדמו, ע"ע).
תחריר כיכר בקהיר שבה היו הפגנות אלימות והופעלו אמצעי דיכוי אלימים ובקיץ 2011 נעשתה מונח חביב על נואמים בעצרות מחאה אצלנו, עם "אנלוגיה" לישראל, תוך שהם שוכחים, ולא באלגנטיות, את הבעות הצער שלהם מלפני חודשים מעטים על לכתו של "הידיד הגדול", "האיש המתון וההגיוני", "אבי האומה המצרית והמזרח התיכון" מובארק (ע"ע כלוב).