בתום הסיבוב הראשון בפריימריז של מפלגת העבודה ולקראת הסיבוב השני שיחרר השבוע
עמיר פרץ את ההצהרה הבאה: "הרצוג עבד תחת ספינים לא פשוטים שהופעלו נגדו על-ידי יחימוביץ' והוכיח שהוא בעל אחיזה משמעותית במפלגה. יש להעריך גם את
עמרם מצנע שהלך עם אמונתו עד הסוף. אני רואה בשניהם שותפים לדרך הצדק החברתי והשלום".
והנה דברים שהוסיף ואמר פרץ השבוע בתום פגישתו עם מצנע: "יחד אנחנו התשובה לכל מה שישראל צריכה... נחשפתי יותר לעמרם מצנע. מדובר באיש ראוי, בעל כריזמה וחשוב שיעמוד בשדרה הבכירה של המפלגה כדי להנהיג אותה יחד בשנים הבאות".
אי-אפשר להכחיש שהדברים הכנים והמשכנעים הללו של פרץ נחצבו מקירות ליבו ממש - אם שוכחים לרגע את מה שאמרו מצנע והרצוג על פרץ.
הנה מה שאמר מצנע על פרץ אך לפני חודשיים-שלושה: "עמיר פרץ בא מארץ אחרת. הוא מביא אנשים שבכלל לא שייכים למפלגת העבודה. הוא מביא את החמולות".
והנה מה שאמר בוז'י על פרץ: "בלתי מנוסה, אגרסיבי ומרוקאי... הרשימה המצוינת של העבודה כוללת חברים אשכנזים כדי לאזן את הרקע הספרדי של פרץ".
וכשזו התמונה, המילכוד של הרצוג ומצנע ברור: אסור להם אפילו להרהר באפשרות לתמוך בשלי יחימוביץ', שהרי בכך הם יאשרו את נכונות הציטוטים המיוחסים להם.
ולהיזכר בטקס ההזוי ההוא שבו עמיר פרץ ניצח על קבורתו הסופית בהחלט של השד העדתי.