סקר הארץ מגלה לנו שבגוש מרכז-שמאל חל מהפך ומפלגת העבודה מתייצבת כמפלגה השנייה בגודלה. קדימה מאבדת כעשרה מנדטים והדבר משקף ללא ספק ירידה עצומה בפופולריות של
ציפי לבני; זו של נתניהו דווקא זינקה לאחר הנאום באו"ם.
אתעכב לרגע קט על הסיבות להידרדרות במעמדה של קדימה וציפי לבני בראשה. מזה חודשים ארוכים נאמר לציבור הישראלי שבספטמבר, עם הפנייה הפלשתינית לאו"ם, צפוי להתרגש עלינו צונאמי מדיני. היחסים הפושרים עם ארצות הברית והחרפת היחסים עם טורקיה בעקבות פרסום דוח המשט הגבירו בציבור את תחושת הבדידות והמצור. יש שצפו אלימות בקנה מידה נרחב ואפילו חזרת הטרור - ראה דוח
שאול מופז. בקיצור, נתנו לציבור הישראלי הרבה מאוד סיבות לחרדה, וראוי להזכיר שעדיין אנו מצויים בלב הסערה ונבואות הזעם טרם הופרכו.
כאשר ספינת המדינה נקלעת לסערה חזקה, הנטייה הטבעית היא לתת אמון ברב החובל ובהנהגת הספינה, כי האלטרנטיבה היא באמת עגומה. כל אחד מהנוסעים מתפלל להצלחת רב החובל בניווט הספינה ומצפה שכל מי שיכול יסייע לו ומי שלא, שלפחות לא יפריע. בעיצומה של הסערה הדבר האחרון שמבקשים לשמוע הוא נאומי תוכחה, לפיהם לו היה רב החובל בוחר בנתיב אחר הספינה כלל לא הייתה נקלעת לסערה.
לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם, אמר החכם באדם ומתברר שציפי לבני וחבר יועציה לא הפנימו חוכמה עתיקה זו והמחיר המיידי הם הסקרים המנבאים את הידרדרות מפלגתה. דומה שמלבד אינספור קינות על היעדרו של "תהליך מדיני" (ללא מתן הסבר - ולו דחוק - כיצד ובאלו תנאים ניתן היה לחדשו) לא היה ללבני מה לומר. נוסיף לחבטות אלו גם נבואות קודרות לפיהן נתניהו גורר אותנו למצדה ונבין מדוע לציבור די נמאס. בנסיבות אלו לא נדרש יותר מאשר נאום מוצלח באו"ם על-מנת להזניק את נתניהו בסקרים.
שלי יחימוביץ' גילתה תבונה רבה הרבה יותר, היא לא הפליגה בהאשמות, לא הכבירה בנבואות חורבן, שיבחה את נאום נתניהו בעצרת האו"ם כנאום מעמיק ורהוט, והגדירה את נאומו של אבו מאזן כנאום קשה. היא הוסיפה שנאום טוב ככל שיהיה עדיין אינו תחליף למדיניות ועל ישראל להעדיף מו"מ ישיר על תכתיב חד-צדדי. פשוט, נכון, ענייני ולא מקומם.
אף על-פי כן, אני סבור שירידת כוחה של קדימה אינה בהכרח בשורה רעה לעסקניה. בכל הסקרים בולטת עובדת יסוד והיא שסך התמיכה בגוש שמאל-מרכז היא די יציבה ורק גוש הימין יכול להקים
ממשלה. אפילו בתמיכה תיאורטית של ליברמן, שנוא-נפשם של מפלגות השמאל, אין לגוש מרכז-שמאל כוח להרכיב ממשלה ורק הליכוד יכול. הליכוד אומנם נזקק לאחת מהמפלגות (קדימה או העבודה) להקים ממשלה יציבה יותר, אולם הוא אינו חייב לצרפן, ואם הוא עושה כן הוא יבחר לצרף דווקא את הקטנה, כי למפלגה קטנה צריך לשלם הרבה פחות.
גודלה של קדימה הוא סיבת המפתח לכך שהיא לא בממשלה ומצב זה ישתנה רק כאשר היא תהפוך למפלגה הקטנה בגוש השמאל-מרכז ומחיר צירופה לקואליציה לא יהיה גבוה מדי. יש כאן כמובן פרדוקס, אבל לעתים קרובות בחיים גם לחולשה יתרונות משלה.