הצתת המסגד בטובא זנגרייא הביאה עימה ממטרים כבדים של גינויים מפי כל מי שגינויו מרשים את התקשורת. אי-אפשר אחרת. האש והפיח ודפי הספרים הקדושים לנאמני האיסלאם עברו הלכה למעשה את גבול הסובלנות עם בריוני תג המחיר.
לא קרה בטובה מה שלא קרה קודם. לא העלו באש מה שלא הועלה כבר באש יותר מדי פעמים. כתובות "נקמה" על קירות בתי התפילה צוירו כבר בידי הגרפיטיקאים האלימים בכפרים רבים. הכותרת הצינית והזדונית "תג מחיר" לא נולדה בטובא זנגריא. יש לה כבר וותק נכבד באוצר המונחים הנותנים ביטוי לשקידה הגדולה בה שוקדים עבריינים כדי להטיח את דת היהדות בראש דת האיסלאם. המגנים נצרו את נישקם. היום, פתאום, הם שיחררו את ניצרת כל המיקרופונים ומצלמות הטלוויזיה והמטירו אש גינויים שלא נראתה עוד כמוה, אף על-פי שלאמת לא היה כל חדש בגליל.
לא כדאי להסתכן במשחק "מצא את ההבדלים". אין. אם אתה אדם אינטליגנטי, אז אין. תג מחיר, הוא תג מחירץ היה תג מחיר, וחלילה יהיה עוד תג מחיר בין אם מביאים אותו לעולם ביהודה או בשומרון, או בגליל. כמו שהוריקן הוא הוריקן אם הוא מתפרע ומשתולל בחופי הדרום או בחופי המזרח של האטלנטי כי הוא תמיד ללא יוצא מן הכלל תולדה של מזג אוויר, כך תג מחיר הוא תולדה של אקלים. אלא שאקלים על האוקיאנוס יוצר האלוהים ואילו אקלים בארץ הקדש יוצרים בני אדם בשר ודם שמתירים בלשון גלויה או סמויה בבוטות או ברמז בסמכות את העוון המתגלגל של תג מחיר ואינם נושאים באחריות לסופה שהאקלים שהם יצרו עשתה כבר ועתידה עוד לעשות.
כאשר אלה, עושי האקלים, נמנים עם המגנים את ההוריקן האחרון דווקא, מתגנה הגינוי ומתפגל מיניה וביה. בארץ בה כל המגנים למעמדם ולתפקידיהם הרמים, הדתיים והחילוניים, הפוליטיים והציבוריים, היו מגנים את הפגיעה הראשונה בזיתים ובכרמים ובכפרים ובבתי התפילה, הם לא היו מאפשרים לסופה לצבור כוח מעל לאוקיינוס שמימיו לוחכים את הגדה ממזרח וממערב. היא לא יכולה הייתה להתפרץ במסתרי הלילות, ולא הייתה מטילה ארס ושנאה גם בטובה זנגרייא.
נכון. צריך לגנות גם אם לא גינו עד הנה. צריך להנחית הוראות מיניסטריאליות על המשטרה ועל מג"ב לעשות את המרב כדי לעצור את הפושעים, לחקור אותם ולהביאם לדין גם אם לא הונחתו פקודות וצווים נחרצים כאלה עד עכשיו. צריך לשדר את החרדה מפני התוצאה הבלתי נמנעת של מעשי ההתגרות הבלתי אחראית בעליל העלולה להמיט אסון על ישראל. אבל אסור להיות צבוע. אסור להתכחש לאחריות הרובצת על השתיקה, על ההשלמה, על ההתרגלות, על הדשדוש במציאת החוטאים, על הפלא שאיש מהם לא הובא עדיין כבול לחקירה ולא נתן את הדין על מעלליו.
אסור לשכוח מאלו מעיינות רוחניים או אידיאולוגיים שאבו המדוכאים עלי אדמות הגובים תג מחיר מערבים באשר הם, את העוז ואת תעצומות הנפש לצאת שמחים למסעות הנקם המעוותים שלהם. מה שווה הגינוי אם אלה נשכחים?
אוזלת היד, של רשויות הביטחון ואכיפת החוק לאתר את האחראים לפשע, גורם לקריצות הידועות אל עבר תיאוריות הקונספירציה. מאין מידע על מבצעי תג המחיר נכנסים לזירה מגני הגינוי. הם מוצגים כנוטים מראש להאשים יהודים במעשה שאיננו יהודי וכמסרבים לכלכל מחשבה הגיונית לכאורה שערבים עושים את הבלתי ייאמן ושורפים את מסגדיהם שלהם אם לא כעלילת דם על היהודים לפחות כעלילת אש. אישים רמי מעלה, אישים שקולם הסמכותי נשמע, מורי דרך אפילו, קובעי דעת קהל מהגגים בכלי התקשורת כי כיוון שלא יעלה על הדעת שמעשה שהם גינו אותו כאנטי יהודי יתבצע על-ידי יהודי, הרי אין מנוס מלשאול לפחות אם לא בוצע על-ידי ערבי.
אסור, בתכלית האיסור אסור, להיכשל בחשיפת הסוכנים החשאים של האידיאולוגיות המאמינות כי הישועה תלויה במלחמת חורמה בין בית הכנסת לבין המסגד. הוקעת פשע כשאין פושע בנמצא - מכשירה פשע שבדרך.
ועוד זאת צריכים לומר. פשע הוא פשע הוא פשע. צריכים להיזהר עד מאוד מלצרף לקביעה החד-משמעית הזאת גם אזהרה כי הוא לא חכם ולא משרת את האינטרסים של העם היהודי. בבית דין של מעלה ובבית דין של מטה לא יכול להיות שיימצא דיין שלא יגזור דינו של מצית אש בקודשי המאמינים של הערבים. אבל בזירה בה דנים באינטרסים, יש דיינים ויש דיינים, ועל כן אל יעלה על דל שפתי איש דיבור המציע להישמר מלבצע פשע לא רק אבל גם מפני שאין הוא חכם. אם זאת לא קריצה, זילות זה בוודאי, ומחיר תג המחיר הוא נורא.