עם פרסום המלצות ועדת טרכטנברג, הבהירה יחימוביץ את התנגדותה לאפשר יבוא מוצרים מחו"ל כדי להוזיל כאן מחירים. לטענתה יש כאן בארץ אנשים שצריכים להתפרנס, ולכן אסור להתיר יבוא מתחרה.
מכיוון שהתרת יבוא חופשי של מלט תוזיל את מחיר הדירה ב-30,000 שקלים, והתרת יבוא של גבינות לבנות תוזיל את הגביע המקומי ב-1 שקל, את הגבינה הצהובה ב-4 שקלים לחבילה. אז כשיחימוביץ מתנגדת ליבוא היא אומרת לנו בעצם שכל משפחה בישראל תמשיך לשלם כל שנה עוד 800 עד 1,200 שקל נוספים לתנובה (או לשטראוס), עוד 30,000 שקל לדירה, עוד 300 שקל מיותרים עבור שמן זית וכד'.
החיבור המתגלה בין השקפות
נוחי דנקנר ומשפחת לבנת, השולטים במונופול המלט של נשר (שבשנת 2007 הרוויחה רבע מיליארד שקל נטו תודות לאיסור יבוא מלט מחו"ל) ומתנגדים לכל יבוא, לבין הרעיונות הדומים של יחימוביץ הוא מוזר, אבל מותר לה. הכל לגיטימי.
לגיטימי, וגם מוכר. עוד מימי מפא"י, בהם כולנו חויבנו לקנות רק מקררים של אמקור ושטיחים של אברהם שפירא. מסתבר שמאחורי המהפכה החדשה בעבודה מסתתרת בסה"כ השיטה הישנה.