ניצחון הרוח הישראלית

בעת כתיבת דברים אלה העסקה להשבתו של גלעד שליט טרם הושלמה וחייל צה"ל, שנשלח למשימתו ע"י ממשלת ישראל, נמצא עדיין בשבי החמאס. ואולם, אישור הממשלה למהלך והצהרות ראשי ארגון הטרור מעניקות לכולנו תקווה של ממש כי בנם של אביבה ונועם יחזור בקרוב מאד לבית הוריו במצפה הילה. כמפקד בחיל האוויר שלחתי והובלתי טייסים לקרב. יחד איתם ידעתי היטב שקיים גם הסיכוי שחלקנו לא נשוב הביתה. טרם כל יציאה לקרב הדגשתי בפני הבחורים, שמחובתם לבצע את המשימה שהוטלה על כתפיהם על הצד הטוב ביותר, ואילו המחויבות שלי כמפקד לוודא, שאם דבר מה רע יקרה להם, צה"ל ומדינת ישראל יעשו כל שניתן כדי להשיבם הביתה בשלום. הברית הבלתי כתובה בין מדינת ישראל לחייליה, התחדדה בשנות השבי הארוכות של גלעד: המדינה סערה בשורה של מפגני מחאה של בני המשפחה ושל שותפיהם מכל שכבות החברה הישראלית. כבן קיבוץ המעפיל, שגדל בסביבה ציונית וערכית, אני מאמין עד היום שהערך של ערבות ואחריות הדדית חייב להיות ערך מוביל במוטיבציה של חיילי צה"ל ערב צאתם לקרב, ובמשימות ההגנה על מדינת ישראל. אלו מילים שבשנים האחרונות ערכן נשחק עת צפינו, חסרי אונים כמעט, בגלעד שליט נמק בבור בעזה, בעוד שהצלקת של רון ארד, שנעלם בשבי האירני, ככל הנראה לנצח, לא הגלידה וספק אם אי פעם תגליד. גלעד שליט מזמן כבר אינו חייל עלום מהצפון, ובשנים האחרונות כאשר אמרת את השם גלעד, היה ברור לכל למי הכוונה: הדאגה והחרדה לחייו הפכה את כולנו לשותפים לחרדתם של הוריו מפני גורל של אבדון. בשנים אלה התברר כי הברית ההיסטורית שוב אינה רק בין המדינה לחייליה, אלא התווספו לה עוד שותפים: משפחתו של גלעד, החברים, השותפים למחאה, אנשי ציבור, ראשי ערים, אזרחים מכל קצוות הארץ, ולמעשה כל אזרחי מדינת ישראל שנחשפו שוב ושוב בתקשורת למניין הימים של גלעד בשבי. התקשורת הישראלית אימצה אל ליבה את גלעד והכניסה אותו ואת דמותו אל ליבנו - גלעד הפך להיות הילד החטוף של כולם ! העסקה הנוכחית תשיב להורים והחיילים את האמונה היסודית, שמדינת ישראל תעשה כל שביכולתה כדי לוודא שהבנים שלנו יחזרו הביתה גם אם המחיר כבד. אפשר שהמהלך הנוכחי, אם וכאשר יצא לפועל, עלול לחזק את אויבינו מחוץ. אבל, וזו הנקודה המשמעותית והחשובה מכל, הוא יביא להשבת הגאווה והסולידאריות שלנו בישראל פנימה: ימין ושמאל, חילונים ודתיים, הורים ובניהם החיילים, השומרים בשעה זו ממש על גבולות הארץ, יזקפו את ראשם ויאמרו לעצמם: לא זנחנו את בננו גלעד. הרוח הישראלית ניצחה שוב. אני אינני איש דתי, אך במצבים כאלה, שבהם ברור ששוב אנו ניצבים מעטים (חייל אחד שחוזר הביתה) מול רבים (1,000 טרוריסטים, המשתחררים מבתי הכלא) אני נזכר במקורות, ומשנן את הפסוק הידוע מספר שמות: "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ". יחד עם בני משפחת שליט ועם כל עם ישראל אנו מחכים לך גלעד בהתרגשות גדולה ובאהבה אמיתית.