בחמש השנים, עברנו שתי מלחמות, האחת פרצה זמן קצר לאחר שנחטפת ואחת ממטרותיה הייתה שחרורך. המלחמה השנייה הייתה מוגבלת יותר באזור הדרום והיו לה שתי מטרות: האחת להחזיר את השקט לתושבי הדרום, שספגו מאות טילים על ראשיהם; והמטרה השנייה - לנסות ולזרז את שחרורך על-ידי ניסיון למוטט את שלטון החמאס. המשימה השנייה לא צלחה, לצערנו.
בחמש השנים האחרונות התחלפו פה ראשי
ממשלה, רמטכ"לים, ראש מוסד וראש שב"כ. ראש הממשלה, ביבי נתניהו, שהחזיר אותך, קיבל את ה"תיק" שלך בירושה מ
אהוד אולמרט, ששלח אותך למלחמה. גם הוא רצה מאוד להחזיר אותך, אבל לא הצליח. בינינו, נתניהו קיווה שגם הוא יצליח איכשהו להעביר את ה"תיק" שלך בירושה לבאים אחריו, אבל המציאות, כרגיל, חזקה מכל שאיפה אחרת. בעל-כורחו הוא הפך למנהיג שיודע לקבל החלטות גורליות. את זה כבר אף אחד לא ייקח ממנו לעולם. אתה חייב לו תודה ענקית.
אין לנו כרגע שום תשובה הגיונית, לשאלה שבוודאי שאלת את עצמך ביום שהודיעו לך על שחרורך: למה זה לקח כל-כך הרבה זמן? יש לכך הרבה סיבות, שאת חלקן נדע אולי בעוד הרבה שנים. אבל סיבה אחת חשוב שתדע, והיא קשורה למציאות החדשה אליה אתה תיכנס במהירות, אחרי שתתאושש ותתאקלם מחדש בביתך ובמשפחתך.
זוהי המציאות, שהיא תוצאה של התפתחות טכנולוגית: הרשת החברתית, התקשורת רחבת הפס והטלפונים החכמים. כן, ילד, אתה פה בין היתר כי הרשת החברתית פייסבוק הייתה אחת הזירות המרכזיות, שם ניהלו כל החברים שלך ("צבא החברים של
גלעד") את המאבק שלהם למענך. ולא רק הם. אומה שלמה, ללא הבדלי דת, גזע ומין יצאה לרחובות, השתתפה בהפגנות וצעדה ממצפה הילה לירושלים. הם ליוו את אבא ואימא שלך הנפלאים, לאוהל המחאה מול ביתו של ראש הממשלה נתניהו. שם הם גרו שנה וחצי, בחום, בקור ובעיקר בחוסר הוודאות לגבי גורלך. אף אימא ואף אבא לא היו רוצים להיות במקומם. מעטים במצבם היו מסוגלים להישאר שפויים.
בבוא העת חבריך ומשפחתך יציגו לפניך את כל הפעילות הענקית הזו, של אנשים מכל קצוות הארץ שדרשו מהממשלה יום-יום, ושעה-שעה: "החזירו את הילד הביתה". נקודה.
מישהי כתבה בפייסבוק, מיד אחרי שנודע על שחרוך, שהיא כבר מחכה לראות את הסטטוס הראשון שלך. גם אנחנו.