פרשנים בעולם הערבי מתייחסים לעסקת החילופין בין ישראל לחמאס, שזכתה לכינוי "עסקת שליט", כעסקה מדינית חשובה שיש לה חשיבות אזורית רבה והקשורה בין היתר לאפשרות התקפה צבאית, ישראלית או אמריקנית ,על מתקני הגרעין באירן. בצמרת הרשות הפלשתינית גובר החשש כי העסקה בין ישראל לתנועת חמאס מחזקת את מעמדה של התנועה האיסלאמית הקיצונית בקרב תושבי השטחים ושלמעשה, הצליחה למחוק מסדר היום הפלשתיני והערבי, את הישגיו של יו"ר הרשות הפלשתינית
מחמוד עבאס בזירת האו"ם בל הקשור לדרישתו להכיר ב"פלשתין" כ"מדינה חברה" בארגון הבינלאומי החשוב. בכירים ברשות הפלשתינית מעריכים כי מדובר בעסקה מדינית שבמהלכה הבטיחה ישראל לחמאס הקלות משמעותיות נוספות בסגר המוטל על רצועת עזה וכי ישראל הדקה, כתוצאה מהעסקה, את הקשר עם המועצה הצבאית העליונה השולטת במצרים וגם פתחה ערוצי תקשורת עם תנועת "האחים המוסלמים" במצרים לקראת שיתוף פעולה עתידי עימה לאחר הבחירות לפרלמנט ולנשיאות שכתוצאה מהן יהיה לתנועה הזו, ככל הנראה, תפקיד נכבד במערכת השלטונית המצרית.
ובאשר לנושא האירני, גורמי מודיעין בעולם הערבי מעריכים כי ישראל או ארצות הברית מתכוונות לתקוף בקרוב את מתקני הגרעין באירן וכי זו הסיבה שראש הממשלה
בנימין נתניהו הסכים לעסקת החילופין עם חמאס כדי להציל את חייו של
גלעד שליט. על-פי הגורמים האלה, במערכת הביטחון בישראל העריכו כי כל פעולה צבאית נגד אירן תביא לגל של פיגועים ומעשי נקם שבמסגרתם נשקפת גם סכנה חמורה לחייו של גלעד שליט וכי ישראל עלולה לאבד אותו אם התרחיש הזה יתממש. לכן, הזדרז ראש הממשלה נתניהו להחזיר את גלעד שליט הביתה והסכים להגמיש את עמדותיו כדי להשלים את העסקה. הביקור האחרון של שר ההגנה האמריקני ליאון פנטה בישראל לפני שבועיים, נתפס אצל גורמים אלה כקשור לאפשרות ההתקפה על אירן. פנטה, שהיה בעבר גם ראש הסי.איי.איי, בא לאזור כדי להזהיר את ישראל מפני מהלך פתע, שאיננו מתואם עם ארצות הברית, שמטרתו תקיפת אתרי גרעין באירן. הממשל האמריקני העריך כי בנימין נתניהו ו
אהוד ברק רוצים לנצל את חולשתו הפוליטית של הנשיא אובמה, בגלל מערכת הבחירות לנשיאות, כדי להוציא לפועל את תוכניתם הצבאית שאליה התנגדו בעבר הרמטכ"ל
גבי אשכנזי, ראש המוסד
מאיר דגן וראש השב"כ
יובל דיסקין. הפרסומים בימים האחרונים בעיתון "ניו-יורק טיימס" כי הנשיא אובמה החל לשקול ברצינות תקיפה צבאית של מתקני הגרעין באירן כתוצאה מלחץ כבד של ערב הסעודית רק מוסיפים לתחושה בעולם הערבי כי ההתקפה הצבאית על אירן מתקרבת. חשיפת המזימה האירנית לפגוע בשגרירי ערב הסעודית וישראל בוושינגטון נתפסת כ"עלילה" ישראלית אמריקנית שנועדה להכשיר התקפה ישראלית או אמריקנית על אירן. פרשנים ערביים אינם פוסלים את האפשרות שהנשיא אובמה ינסה לרצות את יהודי ארצות הברית ותומכי ישראל באמצעות מתן "אור ירוק" לתקיפת אירן דבר שיסייע לו בקמפיין הבחירות בהתמודדות מול מומדים פרו ישראלים כמו ריק פרי ומיט רומני.
ג'יבריל משוכנע: ארה"ב טרפדה את שחרורו של אחמד סעדאת
"עסקת שליט" התקבלה בהפתעה בשטחים הפלשתינים. הרשות הפלשתינית לא הייתה בסוד העסקה והיא התבצעה בזמן שהאסירים הביטחוניים בבתי הכלא בישראל נמצאים כשלושה שבועות בשביתת רעב פתוחה במחאה על תנאי מאסרם. היא זכתה לשבחים רבים מפיו של אחמד ג'בריל, ראש ארגון "החזית העממית-המפקדה הכללית", שהצליח להשיג עסקה דומה מישראל ב-1985. ג'יבריל משוכנע כי ארצות הברית היא שטרפדה את שחרורו של אחמד סעדאת, ראש ארגון החזית העממית האחראי לרצח השר
רחבעם זאבי ז"ל, מן הכלא, על-פי בקשתו של יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס. לדבריו,מחמוד עבאס חושש מהחלשת מעמדו ומעדיף שארגון החזית העממית שהוא פלג באש"ף יישאר כ"בן ערובה" בידיו שכן שחרורו של סעדאת היה מביא לשינוי בדרכו של ארגון החזית העממית ומקצין אותה. כך הדבר גם לגבי שחרורו של מרוואן ברגותי, ראש התנזים של ארגון הפת"ח בגדה, שיש לו שאיפות פוליטיות להיות נשיא העם הפלשתיני וששחרורו במסגרת העסקה, היה יוצר זעזועים קשים בתנועת פת"ח.
רוב הפרשנים הפלשתינים מעריכים כי "עסקת שליט" החלישה את יו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס וחזקה את כוחה של תנועת חמאס. בטווח הקצר, עסקת החילופין חזקה גם את מעמדה של ההנהגה הצבאית הזמנית במצרים אך מוקדם להעריך עדיין את ההשלכות על מידת יציבות המשטר במצרים נוכח הבחירות הקרובות לפרלמנט ולנשיאות. עם זאת, ברחוב הפלשתיני גוברת הביקורת על תנועת חמאס על שהסכימה לקבלת "עיקרון הגירוש" במסגרת עסקת החילופין עם ישראל. מדובר לא רק בגירוש לחו"ל אלא גם גירוש לרצועת עזה. הגירוש נחשב ברחוב הפלשתיני כ"אסון" וכ"אות קין" על מצחו של כל ארגון פלשתיני המסכים לו. פעילים פלשתינים אף הקצינו וטענו בראיונות באמצעי התקשורת כי "המוות עדיף על הגירוש". דוברי תנועת הפת"ח בגדה לא היססו ומתחו ביקורת על תנועת החמאס על ש"נכנעה" לישראל והסכימה לגירושם של כמה מהאסירים הביטחוניים במסגרת ביצוע העסקה. אלמנט נוסף בעסקה בין ישראל לחמאס שמטריד את הפלשתינים הוא סירובה של ישראל להתחייב כי לא תתנקש בחייהם של האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת העסקה. ההערכה ברחוב הפלשתיני היא כי ישראל תמשיך ב"מדיניות החיסולים" ותתמקד בחיסולם של אסירים ביטחוניים ששוחררו, בעיקר בשטחי יהודה ושומרון הנתונים לשליטה הביטחונית המלאה של ישראל. דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "כל מחבל משוחרר שיחזור לטרור דמו בראשו" מחזקים את התחושות האלה בקרב הפלשתינים.
החלק השני בעסקה מדיר שינה מעיני הפלשתינים
גם החלק השני של ביצוע עסקת שליט שבמהלכו אמורים להשתחרר בתוך חודשיים ימים 550 אסירים ביטחוניים נוספים מדיר שינה מעיניהם של הפלשתינים. על-פי ההסכם, ישראל היא שאמורה לקבוע את זהות המשוחררים. הפלשתינים חוששים שישראל תשחרר אסירים ביטחוניים שנותרו להם רק תקופות מאסר קצרות או אסירים פליליים ולא את האסירים ה"כבדים" השפוטים לעונשי מאסר ארוכים. בסופו של דבר, תושבי רצועת עזה שילמו מבחינתם מחיר כבד על חטיפתו של גלעד שליט בידי מחבלי החמאס. עכשיו התחיל חשבון הנפש ברחוב הפלשתיני בכל הקשור לשאלה האם המחיר היה כדאי. על-פי נתונים של הרשות הפלשתינית, מאז חטיפתו של גלעד שליט ועד היום נהרגו ונפצעו יותר מעשרת אלפים פלשתינים ונגרם נזק אדיר לכלכלת הרצועה. הציבור הפלשתיני שם לב לעובדה שרוב האסירים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה הם אנשי חמאס. נכון שהדבר נראה הגיוני מכיוון שארגון חמאס הוא שחטף והחזיק בגלעד שליט אולם העסקה אמורה הייתה להיות, על-פי התחייבות חמאס, "עסקה לאומית" שבמסגרתה ישוחררו אסירים ביטחוניים מכל הפלגים. לכן, העסקה הזו מסמלת בקרב רבים ברחוב הפלשתיני את המשך הפיצול בין תנועות החמאס והפת"ח וחוסר היכולת שלהן להשתחרר ממשקעי העבר ולהגיע להסכמה לאומית אמיתית. תנועת החמאס לא הייתה קשובה מספיק לקולות הרחוב הפלשתיני ולא הצליחה להתעלות מעבר לשיקוליה המפלגתיים והפוליטיים. למרות זאת, "עסקת שליט" עוררה את תאבונם של ארגוני הטרור והם ינסו עכשיו להגביר את ניסיונות החטיפה של החיילים והאזרחים הישראלים כדי להביא לשחרורם של מחבלים נוספים מבתי הכלא בישראל.