כניעה או ניצחון - תחליטו אתם

כשמדובר בנושא מדיני יש כמה נקודות מבט. מה שנראה מהטריבונה של השמאלנים, לא דומה כלל למה שרואים מהטריבונה של אנשי הימין, שלא דומה למה שרואים מהטריבונה של החרדים, שלא דומה למה שרואים מהטריבונות של חובשי הכיפות הסרוגות (ערביי ישראל זה סיפור אחר). זה בסדר בתנאי אחד: כשמדובר בביטחון - מוכרחים להסתכל גם מנקודת מבט אובייקטיבית. היא הנכונה. מהטריבונה של יראי השמיים רואים אמונה, מהטריבונה של הימין (או השמאל) רואים אידיאולוגיה. מנקודת מבט אובייקטיבית רואים פרקטיקה. קל יותר להבין ולאבחן מצב מנקודת מבט אובייקטיבית. אבחון מדויק גורר תרופה מתאימה. אבחון לקוי עלול לעלות ביוקר. דוגמאות לא חסרות... כשבעזה חגגו את הכניעה לחוטפי גלעד שליט, בישראל חגגו את ניצחון הסולידריות. הריגוש, הצהלה, השירה, המחול והנפת הדגלים מוכיחים שהתקשורת הצליחה לתקוע בתודעת ההמונים שאכן מדובר בניצחון. הלכתי לארכיון והבאתי שלושה קטעים. תחשבו שאתם סטודנטים שלומדים באוניברסיטה הודית. תראו את הקטעים, ואחר-כך תחליטו: ניצחון או כניעה. התשובה תעזור לכם להבין, מאיזו נקודה התקשורת הישראלית מסקרת את המציאות הביטחונית שלנו. שופופו...