"וְתֵדַע: חָדָש כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ"

המשוררת לאה גולדברג קוראת לנו בשירי "סוף הדרך" לאמץ בדפוסי חיינו, גם אם אנחנו בסופה של הדרך, מחויבות למתן ביטויי התחדשות - "נֵדַע חָדָש כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ". גם אם זקנה - שהיא אינה תמיד שמחה - מרחפת עם עננת "יָמֶיךָ סְפוּרִים וְיָקָר מִנְיָנָם שִׁבְעָתַיִם", פונה אלינו המשוררת להושיט יד תומכת ומסייעת לצעירים במסעם ליישום תכני התחדשות. לאה גולדברג ב"שירי סוף הדרך" מתנצחת עם טקסט של קוהלת בן דוד, הפוסק בגיל מופלג בנחרצות רבה בפרק א' פס' 9 : "אֵין חָדָש תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ", כשהיא נושאת פניה רק לעברו של "חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶש". איש הגות במקרא במאה העשירית לפני הספירה ומשוררת ישראלית במאה העשרים לספירה משקיפים על חייהם ב"סוף הדרך" ומגיעים למסקנות מנוגדות. אני עם כל אהבתי לספר קוהלת, בחרתי בתמרורי הדרך, שמציבה לאה גולדברג לזקנתי - כי "חָדָשׁ כָּל יוֹם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ". ראיתי איך החדש הזה קרם עור וגידים בקיץ 2011. צעירים כמו דפני ליף, סתיו שפיר, איציק שמולי , אלון לי גרין ועוד רבים וטובים הוציאו לרחובות מאות אלפי אזרחי מדינת ישראל, הנענים לקריאה - "הָעָם דּוֹרֵשׁ צֶדֶק חֶבְרָתִי". עלומים נקיים חפים מכל תככנות ותכתיבים פוליטיים צרים הוכיחו, ש"יֵשׁ חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ", ואין השלמה עם "מַה שֶׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהֱיֶה" , כפי שמציג בפנינו קוהלת בן דוד. נחרצות של עלומים יפים ונקיים העלתה הקיץ הזה בעוצמה רבה על סדר היום הציבורי את ההון האנושי של החברה כערך עליון. בעוצמה, שלא הכרנו מיום הקמת המדינה, הציבו מנהיגי מחאה חברתית ציוני דרך חדשים - לא עוד העמדת ההון הפיננסי כערך ראשוני. לא עוד העדפה להון, המעלה על שרטון חיי צעירים בארץ הזו, הרוצים להגיע לדיור בר השגה ועבודה בסביבה, בה יש ביטחון תעסוקתי.

קריאת תגר על האתמול

מנהיגי תנועת המחאה אימצו בניגוד לדעתו של קוהלת, כי קיימת אפשרות, שאת סדר היום שלנו יפקוד - "חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ", כשם ששוררה, יותר נכון צוותה לנו, המשוררת לאה גולדברג. מנהיגי תנועת המחאה צעדו גם בנתיב, אותו ניתב הסופר ש"י עגנון ב"בתכריך של סיפורים". הוא חולק על דעתו של קוהלת בן דוד - "..אך אותם שקבועים מתחדשים...אין חידושו של אתמול כחידושו של היום, ואין חידושו של מחר כחידושו של היום". עגנון קורא לנו לא להשלים עם סדר קבוע כגישתו של קוהלת. עלינו לחתור לשינוי. אתמול ומגרעותיו חייבים לפנות דרך לחדש ולשינויים, שיישמו ערכים של צדק חברתי, כי יש חדש תחת השמש. ברוח גישת ש"י עגנון, כשאני פוסע בנתיבים סמוכים לסוף הדרך, אני מבקש לומר תודה לחבורה צעירה, שבקיץ 2011 הדליקה ניצוצות של חדש בארץ בה נולדתי, בה נולד אבי, בה נולדו ילדי ונכדי. אני חש חובה להגיד תודה מיוחדת לראשי תנועת המחאה, שקראו תגר על אתמול, שראה לנגד עיניו רק את צרכיו של ההון ולא את צרכי ההון האנושי.