שתי רעות חולות קרמו עור וגידים במציאות הישראלית מאז המלחמה בשנת 1967. מתחת לרדאר ששיכר את חושיה של החברה הישראלית באותה מלחמה, התפתחו שני גידולים סרטניים, שהם בבחינת איום קיומי, לנו כחברה.
לשתי הרעות החולות יש שם - האחת נושאת את השם
כיבוש והשנייה את השם
הפרטה.
הכיבוש אפשר הקמת התנחלויות והגירת תושבים לשטחים, שמדינת ישראל סיפחה. ההפרטה אפשרה את ריסוק מדינת הרווחה, פגיעה קשה בעבודה המאורגנת וגידול באי השוויון בחברה הישראלית.
כשהימין כונן את השלטון בשנת 1977 הוא נתן קדימות רבה יותר למדיניות ההתנחלות והגירת תושבים לשטחים הכבושים ובמקביל האיץ את תהליך הפרטת מדינת הרווחה, שהעצימה יותר ויותר את אי השוויון. תהליך שהחל עשר שנים לפני כן עוד בימי שלטון המערך.
כך הפכו שני מרכיבים -
כיבוש והפרטה - למרכיבים משלימים של מבנה כוח כלכלי-חברתי,שכונן שלטון הימין מאז המהפך בשנת 1977.
מה שנקרא בטעות שמאל, כאשר הוא השתלב בממשלות הימין בכסות של ממשלת אחדות, הוא לא פגע במבנה הכוח הזה, כי הוא הלם גם את תפיסותיו.
מה שנקרא בטעות שמאל, תחת הכסות של מפלגת העבודה, היה שותף פעיל ולעתים שותף נגרר בכינון משטר ההפרטה, שיצר תנאים חברתיים ופוליטיים להבטחת המשך הכיבוש.
מה שנקרא בטעות שמאל היה שותף פעיל בממשלת האחדות הראשונה, שקידמה את משטר ההפרטה. תחת אותה ממשלה גדל מספר ההתנחלויות ומספר המתנחלים הוכפל.
מה שנקרא בטעות שמאל נידב מדי פעם זעם רטורי נגד שליטת ישראל על עם אחר, אך למעשה נתן ידו להמשך המצב קיים ובמיוחד לקח חלק פעיל בעיצוב מדיניות כלכלית של הפרטת כל מה שזז.
מספר המתנחלים בשטחי יש"ע רק גדל
בימים אלו, שאנו כואבים את כאב הרצח של
יצחק רבין ראש ממשלת ישראל, קשה להתעלם מעובדה מצערת וכואבת שלצד צעדים אמיצים של רבין להניע תהליך שלום, וגילוי אומץ לב ראוי להערכה לשים קץ לסכסוך המדמם ולכונן שתי מדינות לשני עמים, הוסיף לגדול מספר המתנחלים בשטחי יש"ע.
בצער אני כותב, שבתקופת כהונתו השנייה של יצחק רבין לא רק שלא מותנה מהפכת ההפרטה, אלא הסתמנה פריחה ביצור המזוויע ששמו הפרטה, שלמעשה הגדיל את אי השוויון בחברה הישראלית .
אני כותב שורות אלו, כאשר בני משפחתי מתכוננים לצאת לעצרת התייחדות בכיכר רבין. הייתי רוצה, שעצרת זו תהיה עצרת זעקה.
זעקה לנוכח הכישלון שלנו במשך כמעט ארבעים שנה במאבק נגד כיבוש, שהפך מכיבוש "נאור" לכיבוש חמוש, התובע מחירי דמים קשים משני הצדדים. כישלון במאבק נגד מהפכת ההפרטה, שקרעה לגזרים את מדינת הרווחה ובד בבד הגדילה את אי השוויון החברתי.
אני מקווה, שבעצרת הערב בכיכר רבין, תועלה בעוצמה רבה הקריאה - "בלי צדק מדיני אין צדק חברתי". אנחנו חייבים לצאת יותר נחושים למאבק בשתי המערכות , שהן למעשה מערכה אחת -
קץ לכיבוש וקץ להפרטה.